אני ילדה קטנה בכיתה ו' אבל אני שונה מכולם, אני ממש דיכאונית לפעמים מדברת לעצמי ויש הרבה פעמים שאני פשוט בוכה ללא סיבה. אני לא מרוצה מהחיים שלי אני גרה עם אחותי הגדולה בת ה17 ואימא שלי שתיהן מיתעללות בי ואין לי חברים. פעם זה היה שונה, היו לי הרבה חברים והמצב בבית היה הרבה יותר טוב. אימא שלי הישתנתה מאז שבן זוג שלה ניפרד מימנה. היא לא מתפקדת כאימא, היא חוזרת הביתה מאוחר היא לא מכינה או קונה אוכל ואפילו מרביצה לי ולאחותי. אחותי פשוט אוהבת לראות אותי סובלת, למשל תמיד כשרע לי ואני בוכה היא מעליבה אותי וצוחקת. יש לנו יועצת משפחתית כבר חצי שנה ואין שום היתקדמות, לי יש פסיכולוגית באמת איכפת לה מימני וזה גורם לי לבכות מאושר שיש בן אדם שאיכפת לו מימני אבל אני לא יודעת אם היא תהיה הפסיכולוגית שלי גם שנה הבאה וזה ממש מעציב אותי. אני מבריזה מבית הספר כי נימאס לי שחושבים שאני מוזרה ומרכלים עלי, בקרוב אני עוברת לבית ספר חדש בצפת ביגלל שהפסיכולוגית שלי ביקשה מהרווחה. לא שמעתמ הרבה על בית הספר הזה אבל אמרו לי שזה מקום ממש נחמד ויש שם הרבה תמיכה והרבה אנשים שיעזרו לי. אני לא יודעת אם לסמוך על זה כי אחותי אמרה לי שהרווחה תמיד רוצה שיהיה לילדים רע ומה לעשות בנוגע למשפחה שלי. אני רוצה למצוא פיתרון כי אני לא רוצה למות, אני רוצה לחיות חיים טובים עם משפחה אוהבת ודואגת וחברים נאמנים ונחמדים, בבקשה תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות