היי לכולם,
לפני כמה שנים היה לי מאוד קל למצוא חבר ולהכיר בחורים הייתי יוצאת למועדונים מדי פען ומכירה מישהו בלי בעיה. מתוך ה-3 חברים הרציניים שהיו לי, 2 מהם היו ערסים שהיום לא הייתי יוצאת איתם.
כיום מועדונים וכו' לא מדבר אליי. השתניתי בשנים האלה וגם תחומי העניין שלי השתנו. היום אני מחפשת בחור טוב (אפילו קצת חנון עם תחומי עניין דומים לשלי).
לא היה לי חבר כמעט 3 שנים ואני מרגישה שממש קשה לי לחזור לעולם הדייטים.
אני מנסה להכיר בחורים, וגם מכירה, אבל עד שאני מוצאת מישהו שקצת מוצא חן בעיני (שלוקח זמן בפני עצמו), אנחנו מדברים קצת ולדעתי מגלים שיש עניין, ואז הוא פשוט מתאדה, מתפוגג, נעלם בלי להגיד כלום.
אני לא טרחנית עם בחורים, אני מדברת, משתפת, עם חלק מהם אני מוצאת נושאי שיחה ממש מעניינים ותמיד משאירה טעם לעוד, אני שואלת שאלות שמעידות על זה שאני מקשיבה ומתעניינת, אבל מסיבה שלא ברורה לי- דווקא אלה שהיה איתם כימיה- נעלמים. מה שמצחיק זה שלא הספקנו אפילו לצאת לדייט אחד כי הם פשוט נעלמו. הם בעצמם מחמיאים לי על כל מיני דברים ואני מבינה מזה שהם בעניין. ואז הם פשוט נעלמים.... שונאת שזה קורה. כשהם נעלמים, אני לא מנסה לחדש את הקשר כי זה נראה לי תלותי וקצת "טרף און". אז למה הם נעלמים?
אולי זה שטחי להגיד, אבל אני נראית טוב מאוד, רזה חטובה ומטופחת ושומרת על עצמי, בנוסף לכל זה- יש גם את ההיבט שהוספתי למעלה. הרבה אנשים בסביבה שלי ששואלים אותי- איך זה שאין לך חבר? אז מה בעצם הבעיה? אולי משהו אצלי שאני לא מודעת אליו?
תודה רבה לעוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות