אני דתייה בעיקרון, אמא שלי דתייה ושלחה אותי ואת אחיותיי לחינוך דתי, אך אני כבר מזמן מרגישה לא קרובה לדת ועוד עכשיו, כשאני אסיים י"ב ואצא ל"עולם הגדול" ואלך לצבא אני בכלל מפחדת שאאבד את עצמי. אני לא רוצה מדרשה או מכינה קדם צבאית כי אני מרגישה שזה בזבוז זמן כי אני לא רוצה בכלל ללמוד תורה כי זה א) משעמם אותי ב) אני לא מרגישה קרובה לדת. אני מפחדת שכשאלך לצבא אני אהפך לחילונייה ואתאהב בחילוני כי בינתיים אני לא יודעת אם אני בכלל רוצה להפוך את החיים שלי ולהיות חילונייה. ובכלל, יכול להיות שאני עוד בעצם מאמינה עוד קצת ולא רוצה לאבד את הדת לגמרי. זה כי השיר הזה: "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד" וזה בדיוק הקטע אני לא יודעת אם אני כבר מאמינה אז אני מפחדת לאבד את האמונה לגמרי...
ועוד דבר שקשה לי בחיים כרגע. לפני שנה הייתי ב"קבוצת תמיכה" שהיא בעצם לא כל כך קבוצת תמיכה אלא היא יותר כמו חוג כזה, לילדים שיש להם חרדה חברתית (ביישנות מוגזמת) ולמרות שכבר די עבדתי על הפחד הזה וכבר עזבתי את הקבוצה, אני עדיין מרגישה חוסר ביטחון במצבים מסויימים נגיד, כשאני הולכת ברחוב אני כל הזמן רק חושבת על מה אנשים חושבים עליי, או נגיד, אני נרתעת מלחפש עבודה כדי לעבוד לפני הצבא, כי אני מרגישה שיהיה לי קשה לעבוד ולהיות כל כך עצמאית.
החיים קשים, אין ספק. אני אשמח אם תשטפו אותי בדברים שעורים עליכם דומים כדי שאני ארגיש שאני לא היחידה שככה, שהחיים שלה הפוכים ולא יודעת לאן היא הולכת.
תודה לכולם=]
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות