''יצאנו'' קרוב לחצי שנה.
מאיפה להתחיל? היו עליות, ירידות. בסופו של דבר נפל האסימון; הוא נטו ניצל אותי, את התמימות שבי, הייתי ככל הנראה לריגוש וסוג של "אתגר" עבורו.
בהתחלה, היה מאוד אכפתי, חם,רגיש, אמפטי.
לא נתתי לעצמי להיכנס לזה כ''כ בקלות, בין אם זה עקב פער בגילאים, לבין זה שהיו נורות אדומות מהצד...
נדיר שמישהו היה רואה אותנו, כך זה היה, הסתר. ספונטני, לא מתוכנן. לא אשכח את היום שפשוט שכרתי רכב רק כי הרכב שלי היה במוסך. רק בשביל לראותו!
בשניה שראיתי אותו הייתה לי מעין 'אופוריה' אפילו לזמן קצר כל כך- רק השעה הזו שהוא מחבק אותי ומראה לי אהבה ואני מרגישה שאני ''איתו''. הרגשת ביטחון מוזרה כזו שהכל בסדר; בחיים לא הרגשתי ככה. עם כל ההתרגשות והאושר הזמני ביותר, לפרקי זמן מועטים כל כך, הרגשתי רייקנות מייד אחרי שהלך.
הוא התחיל להתרחק. מסנן ולא עונה, לא חוזר. ופתאום יוצר קשר.
קלטתי הבחור נשוי.
עבר זמן מאז, אני יודעת שאני צריכה לשחרר ממנו ולעבור הלאה. יש בו הרבה חסרונות. מה שאבסורד - הרבה יותר חסרונות. אז איך דווקא לבחור כזה ''עמח'ה'' פלרטטן ולא אמין הצלחתי לפתח רגשות כה עמוקים...לא מובן. ראיתי אותו במקרה לפני שבועיים עבר לגור עם משפחתו ליד חברה טובה שלי. יוצא לי עדיין לחשוב עליו. הוא פעם ב... מתקשר ואני מתעלמת, לא עונה לו אחרי כל מה שעברתי בגללו- בתעצומות נפש לא לענות וליפול שוב לזה.
המספר מחוק, אך לצערי במקרה הזה יש לי זיכרון מעולה למספרים. בודקת מתי הוא התנתק מהוואטספ... נמאס לי ממנו כבר.
איך לא לחשוב עליו, איך לשכוח ולהתגבר על הפגיעה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות