אני בת 18, אוטוטו מתגייסת, הדבר שהכי בא לי כרגע הוא לפתוח פרק חדש בחיים.
לא פעם ולא פעמים אנשים כינו אותי "מוזרה".הביטחון העצמי שלי ברצפה, לכן אני לפעמים לא מדברת וחלק מגדירים אותי כסנובית.
גם אם אני אדבר בשיא הביטחון עדיין יהיה לי את המבט המפוחד הזה על הפנים כשאני מדברת עם אנשים. אני לא יכולה להסתכל לאנשים בעיניים זה נוראי, יש לי חברות שזה ממש מפריע להן וזה נראה כאילו אני בכלל לא מקשיבה אבל זה לא ככה. קשה לי ליצור קשר עין עם אנשים. אני לא יודעת ממה זה נובע אבל זה ממש מתסכל. וגם כשאני משתדלת.. שוב, המבט המפוחד הזה שנותן אישור לאנשים להתנשא עליי. אני מרגישה כשמגיע תורי לדבר אף אחד לא באמת מקשיב, אז כרגיל אני שותקת. מסתגרת עם עצמי.
כן יש לי חברים, הבעיה היא באנשים שלא מכירים אותי. רושם ראשוני אצלי הוא תמיד נוראי. אני פשוט מרגישה שאנשים עושים לי טובה כשהם מדברים איתי.
בלי להשתחצן אנשים מגדירים אותי כבחורה יפה, וזה המשפט שהכי מסתכל אותי "את ילדה יפה, לא חסר לך כלום, אז למה הביטחון שלך כ"כ נמוך?" זה ממש לא קשור ליופי. אני לא רוצה להשתעבד למראה החיצוני שלי בשביל להרגיש טוב עם עצמי (כמו בדר"כ) אני רוצה שזה יבוא ממקום שלם עם עצמי מבחינה פנימית.
אני באמת רוצה להשתפר אבל אני באמת לא יודעת איך להיות בעלת ביטחון עצמי.
זה קשה ממש, אם נניח כשידברו איתי בתקיפות (בצבא) אני יכולה לגמגם ולפעמים גם לבכות, והדבר האחרון שבא לי זה להתפס כחלשה ובכיינית.
איך משתנים? (מלבד טיפולים פסיכולוגיים)
תודה ענקית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025