אמא שלי אלמנה כבר עוד מעט 4 שנים היא תמיד אמרה שהיא נגד להכיר מישהו ושאנחנו הילדים שלה מספיקים לה בחיים.תמיד כאילו לא חשבנו שהיא תמשיך הלאה.
שורה תחתונה אני שמחה שיצא לה להכיר גבר חדש אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם זה.
אני מאוד קנאית לאמא שלי ולפרטיות שלנו למרות שזה נשמע מוזר אני פשוט משתפת אותה בהכל יותר מאת החברות שלי אני אוהבת אותה ככ.
בנוסף קשה לי עם הרעיון שהיא מחשיבה את הדיעות שלו על פני הדיעות שלי את הפרשנות שלו למצבים ולא את שלי.קשה לי שהיא מספרת לי עליו המון מה הוא עושה עכשיו אכל שתה וכו פשוט קשה לי לשמוע עליו
יש לי אחיות יותר גדולות ממני נשואות והכל וממש שמחו בשבילה ורק לי ולזו שמתחתיי ממש ממש קשה עם זה ואני מראה לאמא שלי שאני תומכת בה והכל זה פשוט קשה לי מידי אני מתגעגעת לאבא שלי ממש!!למה הוא כבר לא כאן איתי לא רואה מה עובר עליי ולא יכול לחבק אותי שוב אני לא מצליחה לשחרר את זה או אותו כל פעם מחדש אני שוב חושבת על זה עליו...עלינו כמשפחה וכמה שהדימניקה של המשפחה השתנתה מאז שהוא איננו.
זה פשוט קשה אוף אני כבר לא יודעת איך להתמודד או מה לעשות.ואני מבינה ויודעת שיש לי אמא מדהימה שהיא משתפת אותי והכל ואני יודעת שהיא צריכה להמשיך הלאה אבל שוב...זה קשה לי מידיי
ומה יהיה האם הוא יעבור לגור איתנו..אז כבר לא תהיה לי הפרטיות שלי בבית או מה אם הוא יגע באמא שלי מה שכמובן יקרה זה פשוט מגעילללללל אוףף
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות