אני בת 18 ואף פעם לא היה לי חבר או אפילו דייט, אני לא מסוגלת!

אולי זה קצת ארוך אבל אני ממש אמשח אם תקראו הכל , תבינו ותנסו לעזור.

אני בת 18 ואף פעם לא היה לי חבר או אפילו דייט.
מה הסיבה שלא הייתה לי חבר ? אני! אני, הביישנות שלי וחוסר הבטחון.

זה לא שלא היו לי הזמנות לדייטים , ולא שלא התחילו איתי ולא שלא היו לי הזדמנויות. היו , לא פעם אחת ולא פעמיים, ועדיין מנסים.
אבל לא משנה כמה אני רוצה , אני לא מסוגלת!
אני תמיד מוצאת סיבה למה לא. למה לא ?
כי הוא בטח יתאכזב ויחשוב שאני משעממת
כי על מה נדבר ? אני מאוד ביישנית וקשה לי להיפתח פנים מול פנים
כי יש לו מלא ידידות שמתות עליו וגם יפות , אז למה אני ?
כי הוא לא נראה רציני
ועוד מלא סיבות ..
בגיל 14 אמרתי שאני אעשה גשר (למרות שלא הייתי צריכה כל כך ) אז אני ארגיש בטוחה יותר
בגיל 15 אמרתי אחרי שאני אוריד את הגשר
בגיל 16 שהורדתי את הגשר אמרתי , במשכתי למצוא סיבות למה לא
אולי אחרי שאני אוריד עוד קילו, שניים .. אלי בקיץ , אולי שיגיע 18 ואני ארגיש בטוחה יותר .. אולי כשאתגייס (עדיין לא התגייסתי)
אני תמיד תמיד מוצאת סיבות לוותר לעצמי , לא משנה כמה אני אומרת די ____ תקחי את עצמך בידיים , תתבגרי , תעיזי , כמה גרוע זה יכול להיות ואני מרגישה קצת בטוחה ואולי כן ואז.. נזכרת בכל מיי סיבות למה לא
כי על מה נדבר ? מה אלבש ? מה יהיה ? הוא ישלם או להציע את עצמי ? עקב גבוהה או נעל שטוחה ? ועוד ..
ואחד הסיבות הגדלות זה על מה נדבר ? מה אגיד ?
כי אני תמיד נסגרת בדברים מהסוג בזה , אולי הוא ידבר קצת ואני אענה ויצחק פה ושם אבל כמה הוא כבר ינסה למשוך את השיחה. אני מכירה את עצמי ויודעת מנסיון שזה תמיד מה שיהיה , זה קורה לי שאני משתתקת בחברת אנשים ולא מצליחה להיפתח , והכי מעמבן כשאני בב וחושבת על זה אני לפעמים מוצאת את עצמי יודעת איך לענות על השאלות ואיך לגרור את השיחה (לפעמים)
אני תמיד נתקלת במחסומים ופחדים והכי גרוע שאני מודעת לזה ולא מצחיחה לעשות משהו בקשר לזה
חיזקתי קצת את הבטחון העצמי שלי , אבל בדברים כאלה קצת פחות , עם בנים שאני כן מעוניינת בהם או שאני כן רואה את עצמי איתם בקשר אני עוד יותר סגורה..
ואני חיה באשליה כמו בטנלובלות שאולי מתישהו מישהו לא יתן לי לתרץ תירוצים ולברוח ויקבל אותי כמו שאני וישבור את המחסומים , ולמרות שאני יודעת שזה לא יהיה אני לא מצליחה להתעורר ולהתגבר על המחסומים והחרדה הזאת שיש לי.
וגם אם זה כן יקרה מתישהו , אני לא חושבת שאני רוצה לחכות שמישהו יעשה את זה בשבילי , אני רוצה להיות אני זאת ש״אציל״ את עצמי ואגאל את עצמי, מעצמי.
ואני רוצה לתת להם הזדמנות ולעצמי , להתאהב.
אבל איך ? כי כמה שזה נשמע ואולי נראה להרבה אנשים פשוט , וגם אני לפעמים חושבת שזה פשוט , אבל זה לא פשוט ! בכלל לא ! לא משנה כמה צעדים אני מתקדמת , אני תמיד נשאבת חזרה אחורה לפחדים והמחסומים.
ואז כשאותו בחור מתייאש אני קצת מאוכזבת ומרגישה פספוס , אבל זה לא לב שבור , אני קצת כועסת על עצמי אבל עם להודות יש לי גם תחושת הקלה שאני לא צריכה להרגיש לא נעים לתרץ תירוצים למה לא להיפגש איתו (וזה באמת לא מרוע) כדי לחסוך לעצמי את המבוכה

אני אשמח אם באמת תוכלו לעזור לי , בלי לשפוט כי אני גם ככה שופטת את עצמי וכועסת על עצמי בדברים האלה
ואני יודעת שאני זאת שמונעת מעצמי ולפעמים הכל בראש שלי (למרות שיש דברים שאני מכירה את עצמי וגם נתקלתי בסיטואציות שלי שותקת ולא זורמת בשיחה)
עצות מהסוג של לדחוף את עצמי ולנסות בכל זאת לפגוש מישהו ומה שיהיה יהיה , לזרום -לא יעזרו לי , ניסיתי , התאכזבתי ועוד יותר נסגרתי והחרדה , הפחד מזה גדל.
ללכת לעזרה מקצועית ? אני לא אלך , למרות שכן מרגישה שהייתי רוצה לדבר עם מישהו אבל זה לא יקרה , אולי בעתיד, אבל אני חייבת משהו שיעזור לי גם עכשיו.
לעבוד עם עצמי ? אני מנסה , באמת שאני ממש מנסה , שנים אני מנסה ויש התקדמויות קטנות ומועילות בכל מיני תחומים אבל בזה לא , זה החולשה ואחד הפחדים הגדולים שלי.
אולי חלק לא יבינו את זה וכמה זה קשה לרצות משהו ממש אבל לא להצליח לפעול עבורו.
״שום דבר לא עומד בפני הרצון״ כנראה שאצלי כן עומד משהו.
לפני הרצון שלי לנסות לתת לעצמי הזדמנות לקשר ולהכיר אנשים יש את הרצון של להגן על עצמי , למרות שאני יודעת שאני לא מגנה ואני עוד יותר חוסמת את עצמי , אני יודעת את זה ומודעת להרבה דברים אצלי , אבל זה לא עוזר.

ולכן אני פונה אליכם , מגוון רחב של סוגי אנשים , עם דעות נוספות , נסיון (לחלק) ידע כלים שאולי יוכלו לעזור לי לעבוד על זה עם עצמי
אבל הכי חשוב , רצון לעזור גם כשאין באמת אינטרס.

אם משהו לא מובן , החסרתי פרטים או משהו
תכתבו לי מה ואני אעדכן ,
תודה רבה :)