אני חייבת לציין קודם שאני ממש בשוק!!!
לפני שבועיים סיפרתי לחבר שלי (כרגע לשעבר) מקרה שעברתי בגיל 13 שהילד שאהבתי(הוא היה שיכור באותו רגע) הפשיט אותי והתחיל לגעת בי בניגוד לרצוני וברגע שהוא הסתובב להתפשט ברחתי.
הרגשתי שאני סומכת עליו 100 אחוז ואוהבת אותו, תמיד ידעתי שהוא שמרן מאוד ואם הייתי לא בתולה אז בטוח שהוא לא היה איתי אבל אני הייתי בשוק מהתגובה שלו. הוא הגיב: ״מה את רצינית? למה לא ברחת לפני שהוא הפשיט אותך״ ״מה את מטומטמת?״ ״עכשיו את לא טהורה״ ״למה סיפרת לי את זה? עכשיו אני נגעל ממך״ ועוד תגובות געוליות שאני אחסוך ממכם לשמוע. אחרי ויכוח מגעיל שהיה בנינו פשוט נתתי לו סטירה, צעקתי לו אדיוט ופשוט יצאתי מהבית שלו.
אחרי יומיים הוא ביקש סליחה והתחננן ואמר שלא התכוון וממש לא, וזו הייתה טעות, והוא מצטער על הכל. ופשוט חסמתי אותו בווצאפ, באינסטגרם, בפייסבוק, בהכל!
אולי התגובות שלי מוגזמות וילדותיות, אבל אני פשוט בשוק ממנו ולא רוצה שום קשר אליו.
בשבועיים האלו לא הפסקתי לבכות, להסתגר בבית, חברות לא מבינות מה עובר עלי, ההורים לא יודעים בכלל על הסיפור.
אני לא מבינה למה הוא מאשים אותי? לא יכלתי לעשות כלום והיה חזק ממני בהרבה, הייתי קטנה תמימה שלא מבינה מה קורה כאן ופשוט קפאתי, אני אשמה כי נבהלתי ולא הייתי חזקה מספיק כדי להעיף אותו? למזלי לפחות ברחתי לפני שהוא גם אנס אותי..
תמיד חששתי מתגובות כאלו, בגלל זה אף פעם לא סיפרתי לאף אחד. אתם יודעים מה זה לעבור דבר כזה ולהרגיש אשם? אני אספר לכם, סיוט.
באמת רוב האנשים יגיבו ככה אם אספר להם את זה? הוא אמר לי בזמן הויכוח שהוא חושב שאני אשמה כי לא העפתי אותו ורוב האנשים גם יחשבו ככה.. אני מרגישה אשמה חלקית אבל בכל זאת, מה כבר יכולתי לעשות?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות