היי,רציתי להגיד שאף פעם לא היה לי חברות אמיתיות מקסימום לזמן קצר וזהו.
בילדתות היה לי יותר אך כרגע אין לי אף לא אחת וזה גורם לדיכאון ובדידות במיוחד בתקופה של הקיץ בא לך לצאת לאנשהו עם מישהו אבל אין לי עם מי...
אני תמיד הייתי טיפוס שקט ויהיה לי קשה להתחבר לבנות וזה..
מסביבי יש מלא בנות עם בי אף אף כל היום ביחד 24/7 ואני מקנאה למה לי אין אתזה.
תמיד אם הייתי מכירה בנות חדשות אז הייתה לי הרגשה הנה מצאתי חברות בנות נחמדות ואני הכי נחמדה ואז פתאום הן מתנתקות קשר ואנחנו רק מדברות ככה ולא נפגשות או ישנות אחת אצל השנייה.
וגם חברות ידידות מהעבר כותבות לי בואי נצא אני כמובן לא מסרבת..
כיף לנו מדברות ואז אומרות לי חייבות להיפגש שוב ואז כמו תמיד מנתקות קשר ואין שום להיפגש עוד..
ואני לא מבינה למה מה הבעיה?הבעיה בי.
וגם אני לא חנונית או משהו וכשאני מתבודדת אבל לא עד כדי כך.. אז חושבים שאני מוזרה אבל אני בכלל לא...
היו בנות כי עברתי לבית ספר חדש השנה כתה ט וכל שביום הראשון היינו מלא ביחד ואז אמרנו שניפגש המון והכל אבל לא זה לא קרה... זה ממש מעציב אותי
לא מעצבן מעציב..
ודווקא אני רוצה להיות חברה שלהן אבל כן היו פעמים שלא הבנו אחת את השנייה כי אולי האופי שלנו שונה ואינטרסים גם..
וכן אני כזאת שגם אוהבת להיות לבד,אבל לא תמיד .
והאופי שלי לא חרא אני ביישנית ושקטה
אבל יכולה להיות מגעילה למי שמגיע ומתייחס אליי מגעיל
ואני תמיד מנסה להתחבר לכולן אבל אז הכל נגמר ביום
ואני מרגישה שכל אלה שניתקו קשר אם אני אכתוב לבם הם יחשבו שאני חופרת..
ברור שאני יכולה להיות גם לבד כל הזמן אבל אי אפשר ככה צריך גם חברה לפעמים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות