אני בת 15 עולה לכיתה י' ואף פעם לא סבלתי את המראה שלי..
הגובה שלי מטר 60 שוקלת 53 והגוף שלי נראה טוב, כאילו מלאה במקומות הנכונים.. יש לי שיער חום בהיר גלי ארוך מאוד ועיניים גדולות בצבע חום דבש עם ריסים ארוכים, האף שלי סולד ויש לי שפתיים קטנות. הרבה אנשים אומרים לי שאני יפה , ומחמיאים לי אבל כלום לא עוזר.. ירדתי עשר קילו מדיכאון, ועדיין לא אוהבת את מה שאני רואה במראה. ברגע שאנשים מחמיאים לי אני שוכחת אבל כשמישהו יורד על המראה שלי אני אזכור את זה תמיד. יש לי גם חבר כבר חצי שנה שאוהב אותי המון .. ומחמיא לי בלי סוף , זה עדיין לא עוזר, ואהבו אותי מלא , וזה לא בכוונה של להשוויץ, ממש לא , פשוט שום דבר לא עוזר לי למלא את הריקנות שיש לי בלב רק בגלל החיצוניות שלי. ואני רואה כל כך הרבה בנות שלא מוצאת בהן טיפה של יופי פנימי או חיצוני עם מלא ביטחון, כיצד זה ייתכן? ואין שלמות בעולם אני יודעת אבל, אני בסך הכל מבקשת להיות שלמה עם עצמי:(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות