אוקיי אז אני מרגישה שבעיקרון אני צריכה להיות מסופקת עם כול מה שיש לי בחיים, משפחה אוהבת חברות טובות רוב הזמן אני מרגישה טוב עם עצמי וכול זה. הקטע הוא שאני תמיד מתמקדת במה שחסר, תמיד משווה את עצמי לאחרים ורוב הזמן אני באמת בעלת ביטחון זה אפילו גובל בהתנשאות אבל יש רגעים שאני מרגישה כל כך חרא עם עצמי, מכוערת מגעילה ובן אדם רע, חושבת על עצמי את ההכי גרוע, וברגעים כאלה אני בטוחה שאין, ככה אני תמיד וכול הביטחון הצגה. אני ממש רומה לדעת איך להעביר את הרגעים האלה. חוץ מזה, שאף פעם לא היה לי חבר ואני תכף בת 16, כן זה ממש נפוץ פה אבל איפה שאני נמצאת זה לא, באמת שאני לא רוצה חבר בגלל הלחץ החברתי והשטויות אני פשוט רוצה כל כך כל כך להרגיש נאהבת.
ואני ילדה יפה לפי דעתי. פשוט, אני לא נחשבת יפה אצלנו אז בחיים לא יסתכלו עליי ככזאת. וזה מקשה עליי מאוד להיות עם ביטחון, מעצבן טותי שהמעמד שלי בעצם קובע איך אני נראית בעיניי אחרים, יותר נכון לומר אין לי שם של ילדה צאוד יפה כי אני לא מחוברת לכול הבנות הנכונות אז אני לא חושבת שהבנים יכולים לראות את היופי שבי, והוא קיים, מהבנות אני מקהלת מחמאות ורוב הזמן מרגישה נוח עם עצמי. בקיצור, איך אני נפטרת מהרגעים האלה של חוסר ביטחון? ואיך אני גורמת לאנשים להסתכל עליי קצץ שונה מהמקובל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות