בוקר טוב אני מבקשת לא לשפוט אותי בבקשה שאני כביכול גדולה ולא עוזבת את בית ההורים כי יש לכך סיבה...
המצב בבית מאוד לא פשוט, יש לי אבא נכה וחולה ומתקיים מקצבת נכות מביטוח לאומי של 3 אלף שקל. אמא שלי עובדת בתור מנקה כי היא לא יודעת טוב עברית ועלתה בגיל מאוחר לארץ. אנחנו חיים בעוני מוחלט, המקרר ריק, לא מדליקים מזגן וגם הוא מקולקל והיעוץ לבדיקה עולה 60 שקל ואבא שלי לא מוכן ואומר שזה יקר, אבא שלי כל היום מתלונן שאין כסף, שכל יו צריך לשלם חשבונות. אתמול הלך לבקש הלוואות בשוק השחור כדי לכסות חובות ואני מפחדת. אני סיימתי תואר במדעי ההתנהגות ואני מחפשת עבודה ואין מענה, אפילו ביקשתי לעבוד במפעל או במוקד כדי לחסוך כסף שיהיה לי בנתיים אבל אף אחד לא חוזר אליי....אני מתכוונת למכור דברים שיש לי כדי להציל את עצמי בין אם זה המחשב שלי שבזמנו עבדתי כל כך קשה כדי לקנות אותו, שלא נדבר על בגדים חדשים שכבר חודשים אני לא יכולה לקנות, אין מי שיכול לעזור, אחותי הקטנה עכשיו עסוקה בלימודים במכינה באוניברסיטה ואני מרגישה שהכל נופל עליי...אני אפילו לא חושבת על החיים קדימה, על חתונה, על בן זוג לחיים על ילדים כי אין לי כסף אפילו לאוכל, אני רוצה לחיות חיים נורמליים אבל כשבבית שלי יש סיוט מתמשך איך אוכל לצאת ממנו? ברי אני צריכה כסף לשכור דירה? גם דירה עם שותפים זה מצריך ממני כסף!!!!! נמאס לי שאבא שלי עושה לי שטיפת מוח שאין כסף ואפילו כסף למוצרי נקיון מצידו אין!!!!!! בקצב הזה אני שוקלת למכור כל שבידי (לא את גופי...אני לא אגיע לרמה הזאת) כדי שיהיה לי כסף כי נמאס לי לחיות ככה, אפילו כסף לדרכון כדי לעבור למדינה חדשה אין....ובנתיים כולם יוצאים לחופשות, למסעדות ולאירועים למרות שיש כאלה שעובדים בחנויות ולכאורה לא מרוויחים הרבה , אולי שכחתי להוסיף שאני גרה בקריית שמונה שאין פה הרבה מה לעשות האוכלוסיה לא משדרת אופטימיות אין פה עבודה בכלל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות