לפני שנתיים אימצתי כלב , הוא היה בן חודש , אחותי וההורים התנגדו בגלל שהגידול קשה ויש לנו כבר כלב אחד אבל התעקשתי והבטחתי לטפל בו . לימדתי אותו לעשות את הצרכים בחוץ , אילפתי אותו , האכלתי ודאגתי לו , לקחתי לוטרינר ועשיתי בשבילו הכל לבד . משום מה לכלב תמיד הייתה העדפה לאחותי שלא טיפלה בו ולא אליי , עם הזמן אחותי נקשרה אליו גם , ועכשיו היא מתכננת לקחת אותו איתה לבית החדש שלה . אני ממש בדיכאון , אני היחידה שגידלה את הכלב הזה מגיל חודש וקשה לי לחשוב על להפרד ממנו ולא לראות אותו כל יום .. ההורים לא אומרים כלום ולא מתערבים בעניין , אני לא מפסיקה לבכות ולא יודעת איך לגרום לאחותי להשאיר אותו אצלי או איך להתגבר על הפרידה ממנו אם זה מה שיקרה בסוף .. אני מפחדת שהיא תצא לעבוד ותשאיר אותו לבד בבית , היא לא אחראית לדעתי ותשכח לשים אוכל ומים , אני דואגת לו אבל מצד שני יודעת שהוא יותר אוהב אותה למרות שזה קשה לי , מה לעשות ? איך להתמודד ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025