שלום
כבר כמה זמן שאני עושה במקביל לעבודה ובזמני הפנוי בייביסיטר על ילד בין 4 בערך. כשההורים מבקשים אותי אז אני נענית ובאה להיות איתו כמה שעות שצריך כשזה מסתדר לי. אני אוהבת אותו ומשקיעה בו מאוד.
לאחרונה התחלתי לשים לב לרגש ומחשבות שהתפתחו אצלי שלא הרגשתי קודם.
אני מוצאת את עצמי נמשכת לאבא של הילד וזה לא שיש לנו רגעים אינטימיים של דיבור, קרבה או אפילו רמיזה מינית, באמת שכלום. אני באה והולכת ולא מתעכבת. מדברים רק על הילד. הבעיה שאחכ בבית, אני ממשיכה לחשוב ולפנטז עליו. אני רווקה, הוא מבוגר ממני להערכתי בלא יותר מ-10 שנים ונשוי או בן זוג ואב לראשונה עם מישהי שזה כבר הסיבוב השני שלה. אבל כל זה לא רלוונטי רק רקע. אני לא מתכוונת לעשות עם זה כלום, זה לא אני וזה גם לא מה שאני מחפשת. נראה לי שאני יכולה להתגבר על זה אבל יכול להיות שזה גם יתגבר וימשיך להציק ולהפריע לי להגיע לשם לעבוד. אני בקשר טוב איתם והם סומכים עליי ומרוצים ממני, אז אני לא יודעת באיזו תואנה להמציא הפסקה/נתק, גם חבל כי זה כסף טוב בסהכ.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות