שלום, לפני שתחשבו שזה פוסט של צומי זאת לא הודעה על התאבדות תנשמו.. יש לי עבר של מצב נפשי קשה לפני 3 שנים נפלתי לדיכאון קליני עמוק ופדעתי בעצמי .. ההורים גילו נשלחתי לטיפול פסיכולוגי ששלח אותי לטיפול פסיכיאטרי שפיטם אותי בכדורים שלא עזרו בכלום.. לאחר הדרדרות קשה של מצבי בחצי שנה שעקבה נשלחתי למוסד אישפוז חלקי שם רשמו לי עוד כדורים והשגיחו עליי בעניים צמודות יותר לאחר 5 חודשים העיפו אותי משם מצבי רק הדרדר .. הוריי שלחו אותי לטיפול פסיכולוגי מחדש לאחר חודש ופסיכיאטר שם איבחן אותי כבעלת דיכאון קליני עמוק ,אובדנית, עם נטיות של מאניה דפרסי וסוציופתיה .. לאחר מספר חודשים אמא שלי קיבלה טלפון המסביר למה אין דבר שהם יכולים לעשות למעני ושמצבי קשה מידי למרכז בו קיבלתי טיפול פסיכולוגי .. ירדתי מהתרופות בצורה עצמאית ומאז זה רק אני ועצמי .. אני סחוטה נפשית אני תמיד עייפה למרות שחצי מהיממה אני ישנה .. יש לי חרדה חברתית במובן שונה כך שאני חברותית ומתחברת מהר אבל ברגע שיאמרו לי מילה לא נכונה או שאקלוט מבט מלוכלך אשבר ... קשה לחיות ככה. כ בוקר מתלווה במחשבה על התאבדות מתוכננת מראש מזהירות ולפרטים כבר שניםם מה לעשות עם עצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות