אני רוצה להיות חופשייה, מסגרת זה לא בשבילי מרגישה בנאדם אחר שרק רוצה חופש

אז.. אני בת 14 ובכיתה ט , תמיד הייתי חרוצה ולומדת קשה ומשקיעה בהכול בלימודים בתחביבים תמיד, כשהגעתי לחטיבה הייתי ככה הכול היה רגיל ועברתי מין תהליך ממש דפוק, מהחצי השני של כיתה ז' עד סוף החצי הראשון של כיתה ח הייתי סגורה, לא יצאתי וגם לא למדתי לא רציתי פשוט לעשות כלום חוץ מלהיות בבית, מהאמצע של כיתה ח הרגשתי משהו הזוי בוער בי , כל הזמן לצאת להסתובב הסקרנות אכלה אותי ועשיתי את זה בשילוב עם הבצפר .. ואז הגגיע החופש הגדול , החופש הכי מדהים שהיה לי בחיים הרגשתי אשכרה חופשייה, למדתי לגלוש , ביליתי כמעט כל הזמן בים , יצאתי למלא מסיבות לפחות פעמיים בשבוע גם גררתי את חברה שלי איתי , הכרתי עולם אחר, שאני פאקינג עושה מה שאני רוצה בלי שמישהו יעמוד לי על הראש ויאמר לי מה לעשות מתי ואיך, עברו עליי מלא חוויות שלא מביישות אף סרט , ונהניתי מכל רגע . הכרתי מלא חברים חדשים כל הזמן הייתי בפעולה ישנתי כל ביום ובלילה ביליתי ופאק זה משהו שלא קרה לי בחיים כל המוזיקה, האנרגיות ,המסיבות ,המים, הים ,האנשים ,לא יכולה לתאר תהרגשה המדהימה הזאת.. עכשיו שחזרתי לבצפר אני מרגישה פשוט כלואה .. רק רוצה לעשות דברים שלא עשיתי ,להתנסות או אפילו סתם להירגע בים .. אני רוצה חופש תרתי משמע, מבפנים ומבחוץ.. זה מחרפן אותי אני יושבת בשיעור ומולי יש את הדלת .. מעצבנת אותי המחשב שאני יכולה לעשות הכול אבל אני יושבת בין 4 קירות ומקשיבה לדברים שבכלל לא מעניינים אותי .. יש עולם שלם שאני רוצה לראות אפילו לטייל אני רוצה , בחו"ל , בארץ במקומות שלא הייתי אני רוצה לנצל את החיים שלי, הפחד הכי גדול שלי זה שאני לא יעשה ואגשים את כל הרצונות שלי בחיים. החיים קצרים אני רוצה למצות אותם כל יום ולא לבזבז אותם... החברה שלי שלקחתי אותה איתי להרפתקאות ההזויות האלה אתמול הראתה לי תמגן החדש שלה לאייפון היה כתוב עליו keep calm and be free והיא אמרה לי תראי למדתי את זה ממך, ואז נפל לי האסימון , אני לא יצליח לשרוד את כל הזמן הזה כל פעם שאני יושבת בשיעור אני מסתכלת על הלוח ומדמיינת את הים , כל הגוף שלי בסטרס אני רוצה פשוט לרוץ לראות את העולם , להנות ממנו.. איך אני אמורה להתמודד עם זה? זה דחף שבבא לי מבפנים, הכי אמיתי שיש .. אני אמורה פשוט להיאבק בו?!