היי..אני לא ישוויץ תמיד שאני באה לבית הספר מחמיאים לי,ויש לי אופי טוב,והכל באמת.אבל מבפנים זה לא ככה. שהייתי קטנה לא הייתי נראית טוב בכלל והיו יורדים עליי המון.ועכשיו השתנתי...פעם לא הייתי מדברת..הייתי כמו הרוח בשיעור.ועכשיו אני כן,אבל אני לא מרגישה מספיק מעניינת לפעמים בשביל שירצו לבוא ולדבר איתי,אז אני פשוט לא הייתי ניגשת לאפחד,בגלל מה שהיה הרסו לי. ואז נהייתי מתוסכלת אם לא היו מדברים איתי חשבתי בגלל אך שאני נראית אז ניסיתי להשתנות עוד ועוד וזה לא היה שווה מבפנים ומבחוץ עדיין הרגשתי ירודה.ותמיד שבאו בנות שהן יותר יפות בואו נגיד יותר מימני הייתי טיפה מקנאה זה ברור שתמיד יהיה יותר יפה.זה ברור לי,אבל עדיין זה עולה למחשבות..ולפעמים יש לי מחשבות טורדניות מה אחרים יחשבו עליי על כל דבר שאני יעשה.אני חושבת שישפטו אותי כערסית כאחלה גבר כצוחקת על אחרים כי סתם צחקתי לידם וזה לא ככה.ואני רק רוצה לחיות בשקט ולא לחשוב כל הזמן מה אחרים יחשבו עליי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות