שנה שעברה התחלתי להרגיש שאני נמשכת גם לבנות, בהתחלה רק מבחינה פיזית וממש כמה שבועות אחר כך הבנתי שאני מאוהבת בבת. סיפרתי את זה לידיד שלי ואז לחברה שלי ומהר מאוד כל החברים הטובים שלי ידעו ועזרו לי מאוד להבין עד הסוף מה הזהות המינית שלי בדיוק ומה לעשות עם זה. הם עזרו לי כל כך שלא הרגשתי שאני צריכה שההורים שלי ידעו, הייתה לי את כל העזרה שהייתי צריכה. השנה עברתי בית ספר ואף אחד שם לא יודע. אני נופלת לתוך זה שוב, נהייתי דכאונית, אני כבר בקושי אוכלת, סתם מהרגשה שאין אף אחד שאני יכולה לדבר איתו על זה. (אני עדיין שומרת עם החברים מבית הספר הקודם על קשר, אבל זה ממש לא אותו דבר, ואנחנו גם בקושי נפגשים ומדברים בעיקר בטלפון) ההורים שלי לא יודעים כלום, ואני מעדיפה לא לספר להם עכשיו, ניסיתי לבדוק מה הם חושבים על הקהילה הגאה ואמא שלי לא חושבת שילדים בני 16 יכולים לדעת את הזהות המינית שלהם, אז ילדה בת 14 בכלל לא (אחות של חברה שלי לסבית וכשסיפרתי לאמא שלי את זה אז היא אמרה לי)
ואבא שלי כל הזמן צוחק על הקהילה.
זה גם קשה לשמוע את כולם צוחקים על הקהילה הגאה וזורקים את המילים "הומו" ו"לסבית" בלי להבין בכלל מה זה.
אני מרגישה שאני צריכה לספר למישהו לפני שאני אתפרק, אבל אני לא יודעת למי, עוד אין לי חברה מספיק טובה בבית ספר החדש ואין לי למי לספר.
חשבתי ללכת ל"איגי" אבל זה לא אפשרי מבחינת הסעות...
אני אשמח אם יש אנשים מהקהילה הגאה שיכולים לענות לי על זה, ממש חסר לי מישהו שמבין מעצמו.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















איגיAsk
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

































2026