היי,בזמן האחרון אני עוברת תקופה דיי קשה בחיים מכל מיני בחינות (דיכאון,חרדות,לחץ בלימודים שמשפיע עלי לא טוב,מריבות עם ההורים,שאלות קיומיות ועוד...)
אני לא אוהבת לדבר עם אנשים על הבעיות האלה כי אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי וגם כי אני טיפוס מאוד דרמטי וכשאני מדברת עם אנשים על הבעיות שלי פתאום הם נראות לי הרבה יותר גרועות,
גיליתי שאני מתמודדת יותר טוב עם הבעיות שלי לבד.
אבל יש לי חבר,
הוא אוהב אותי ותומך בי מאוד ומשתדל לעזור לי תמיד,
הוא דוחף אותי לספר לו על דברים שעוברים עלי
ומנסה להבין אותי ולעזור לי.
הבעיה היא שכשאני מדברת איתו ומספרת לו את הבעיות שלי אני מרגישה ממש חולת נפש וזה גורם לי להתבייש ממנו,
אני נכנסת ללחץ כשהוא לא מבין אותי (וזה קורה לפעמים שאני מספרת לו משהו שעובר עלי והוא לא מבין) אני מפחדת שכל התדמית שלי בעיניו נפגעת כשהוא רואה כמה אני חלשה ואחר כך ממש קשה לי לדבר איתו ולהיפתח בפניו ואני מתחילה להתנהג מוזר.
לפעמים כשקורה לי משהו אני מעדיפה לא לדבר איתו בכלל
ואז הוא נלחץ שאני לא עונה לו ונעלב לא רוצה לשתף אותו ואנחנו רבים.
בזמן האחרון אני מתחילה לרחם עליו, אני מרגישה שכל הצרות שלי נופלות עליו וזה לא מגיע לו, אני מרגישה שכבר לא כייף להיות איתי ושאני מלחיצה ומטרידה אותו עם החיים שלי ושאני מהווה עליו נטל
כשאני מזכירה את זה הוא מבטל אותי ישר ואומר שאני מדברת שטויות.
אבל אני עדיין מרגישה לא בנוח ולא מצליחה להפריד בין הבעיות שלי לקשר שלנו
פעם הייתי בחורה מאוד כייפית היו לנו שיחות עמוקות והיינו מבלים המון וצוחקים
התקופה האחרונה שינתה אותי ואני לא יודעת כמה זמן זה ימשך ומתי אני יחזור לעצמי
אני חושבת שמגיעה לו מישהי יותר טובה ממני שתשמח אותו ולא תהיה עצובה ועצבנית כל הזמן.
אני צריכה להיפרד ממנו?
או שאולי זה רק יפגע בו ואני צריכה להאמין שאם הוא היה רוצה הוא היה גומר את הקשר הזה בעצמו?
ואם הוא לא גומר את הקשר רק כי הוא מרחם עלי?
זה שאני עוברת תקופה קשה משפיע על האבה שלו אלי?
מה אני צריכה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות