היי,
אחרי 6 שנים ביחד, האהבה הראשונה שלי ריסקה אותי בגיל 22 כשגיליתי שהיא מנהלת קשר מיני עם מספר גברים במקביל. היא לא היתה מושלמת, לא דוגמנית אבל אהבתי אותה מכל הלב ועד היום אני נמשך אליה...
במשך שנה התייסרתי, ניסיתי לשכוח אותה בזה שהלכתי לאומנויות לחימה במטרה להעביר את הכאב הנפשי בכאב פיזי, הייתי מגיע לאימונים כל יום במשך 4 שעות, דחפתי את עצמי כלכך שריסקתי את עצם הטיביה (שוק), עברתי ניתוח והייתי מאושפז כמה שבועות בבית חולים..
הייתי רואה אותה מדי פעם בעיר וכל פעם הלב שלי היה נופל לרצפה והייתי קופא במקום..
היא המשיכה הלאה, התחילה ללמוד, נהיה לה חבר חדש שגדול ממנה ב8 שנים בעוד שאני הייתי שבר כלי שלא יכל לדרוך על רגל שמאל כמעט חצי שנה שהעברתי בישיבה בבית בלי רצון לעשות שום דבר, רזיתי באופן קיצוני ולקחו אותי לפסיכולוג שלא באמת עזר...לפני חצי שנה עברתי ללונדון, אמרתי לעצמי שאני חייב לשנות את החיים, ואכן, אני עובד היום כגרפיקאי, החיים פה מאוד נחמדים, פגשתי פה חברה ישראלית שאני אוהב אבל אני לא מצליח להפסיק לחשוב על האהבה הראשונה..אני לא יודע מה לעשות..אני כל הזמן מדמיין אותה, חושב מה לא עשיתי נכון ומה יכלתי לעשות אחרת, מפנטז על הרגע שאולי נפגש בעתיד ויותר מכל זה מפריע לי בזוגיות הנוכחית.
האם אני עד כדי כך נואש? מה לא בסדר איתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות