אני מסורתית שחיה כל חייה בחברה חילונית, אני שומרת בתולים לחתונה מבחינה דתית ונטו מאמונה.
אני מאמינה בדרך שלי ומקווה מאוד שכך יהיה, מצד שני אני בת 21 ואף פעם לא הייתי בקשר רציני. כלומר מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי מחוזרת אבל אף פעם לא היה לי את הבטחון לקחת את הקשר צעד אחד קדימה, תמיד היה בי פחד לקדם קשרים עם בנים כי פחדתי שהמשפחה לא תקבל את זה יפה.
ממה שהבנתי בעיני הסביבה אני נתפסת כמישהי בעלת ביטחון עצמי גבוהה, יפה, חכמה, ואחת שיודעת מה היא רוצה מהחיים שלה . לא פעם ידידים אמרו לי שאני ה-אישה להקים איתה משפחה ושאני אהיה אישה ואמא מדהימה.
העניין, שלמרות כל זה כשאני רואה גבר שמוצא חן בעיני אני משתתקת ( אולי אפילו מתנהגת שונה) ולא מצליחה להביא את עצמי לידי ביטוי.
יש לציין שלמרות " התכונות הטובות" שיש לי, לא הרבה בנים מתחילים איתי במקומות ציבוריים ומנגד בנים אחרים מתפלאים שאין לי חבר. ידידים שלי טוענים שבנים לא נגשים אלי מסוג של פחד.
רציתי לשאול- קודם כל מה זה הפחד הזה? האם זה באמת נכון( אני עדינה יחסית ממה יש לפחד? ) איך לדעתכם אני יכולה להתגבר על השיתוק הפתאומי הזה והביישנות שתוקפת אותי? האם לדעתם מישהו יסכים לחכות עם יחסי מין עד החתונה ( אולי זה ישמע מצחיק , אבל למרות עצם היותי מסורתית אני כן מפנטזת על חיי מין סוערים ומגוונים לאחר החתונה)? או שכבר לא קיימים אנשים כאלה?
אני מאוד מתוסכלת, אני מרגישה שהצורך בזוגיות בוער בי, ואני מחפשת משהו רציני, אבל לא מצליחה להבין איך לשנות את המצב?
אשמח לכל סוג של עזרה. תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025