אז קודם כל אני רוצה להגיד שאני מצטערת אם מה שאני הולכת לרשום יפגע במישהו כי אני יודעת שהכותרת מכעיסה.
אני חיילת שגרתית שמוצבת כתצפיתנית, האח התאום שלי משרת בקרבי בגולני וגם ההורים שלי היו בצה"ל ושילמו מיסים. אבא שלי יהודי ואמא שלי לא ככה שאנחנו לא נחשבים יהודים. היום היה לנו יום תרבות א' וכחלק ממנו לקחו אותנו להרצאה של רב והוא התחיל להסביר לנו על נשמה יהודית ועל כך שיהודים הם העם הנבחר וראויים משאר הגויים. זאת לא הפעם הראשונה שאני שומעת על זה, אבל לנפנף בזה ככה בפנים שלי? אני לא בן אדם מספיק טוב שאיחשב לא פחות טובה? השירות שלי לא שווה את זה? המיסים של ההורים שלי לא משומשים בשביל המדינה? אנחנו בשבילכם "הגויים"? אלו שנחשבים פחות? שלא יכולים להתחתן כאן? גם כשהייתי בתיכון זה היה ככה וכם כשאני קוראת תגובות ברשת ובחדשות זה ככה. תגובות שהעם היהודי יודע להתאחד במשברים שהצבא היהודי הכי מוסרי והעיקר שהכל יהודי וכשר וטהור. אם אתם כל כך טובים ומיוחדים איך זה שאין לכם בעיה לפגוע במי שעושה שירות, מגן על המדינה ומשלם מיסים בדיוק כמוכם? מה עם הדרוזים? גם הם נחשבים פחות מכם?
אני לא יהודייה ואני לא רוצה לעבור גיור, למה התרומה שלי פחות נחשבת? למה אני כבת אדם לא נכללת בכל זה? אנחנו לא הנספחים שלכם. למה שארצה להמשיך לגור כאן אם ככה אתם מתייחסים אלינו אחרי שאנחנו נותנים מעצמנו אבל אין לכם בעיה להשאיר אותנו בצבא ולרצות מיסים?
אנחנו פצצה מתקתקת? הילדים שלנו ממלאים לכם את הרחובות?
אני מרגישה כמו אזרחית סוג ב'.