אני זקוקה לך, אמא. ״אני זקוקה לך״ אני צועקת. אך אין עונה. גועשת, בוכה, צוחקת, צורחת מיואשת, עצובה, בודדה ולבדה. אין כמוהה ולא תהיה. הלוואי הייתי כמוהה. רוצה את החיים של הכוכבת הזאת בעלת אלפי המחזרים היפים. אני רוצה את החיים שלה. אני מקנאה, כנראה. תביאו לי את הבמה. הריקוד בעיקר. אבל הסקסי החושני המעניין לא הבלט הקלאסי הרגוע הנונשלטי. רוצה משהו שאין לי וכנראה גם לא יהיה לעולם. מסתכלת במראה ומבינה שכוכבת אני לא אהיה. אפילו לא קרוב לזה. כל הסיפורים שאני קוראת בלי סוף. על ההוא שמתחיל איתה בבר, שומר עלייה ואוהב רק אותה, ההוא החכם, השנון והיפה. לי הם כבר לא יקרו. אולי בעבר היה סיכוי... בהווה ובעתיד זה פשוט לא יקרה. נכנסת למחשבות עמוקות של מהות החיים, המזל והבאסה שבהם. חיים פעם אחת ואם חיים עד הסוף, זה קצר וארוך. להרגיש פספוס של החיים הצעירים, הנחשקים, גיל ההתבגרות, האהבות, ההסתתרויות, השכרות. בת 17 ומרגישה מופסדת. פיספסתי. לא נולדתי המחוזרת היפה. ככה החליט אלוהים. לבכות כל יום מחדש זאת אני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025