שלום. לאחרונה אימי דיברה איתי על כך שהיא לא יכלה להביא ילדים או משהו כזה. אז היא החליטה ועברה את כל הטיפולים הדרושים שיהיו לה ילדים . אבא שלי גם היה שותף בזה מין הסתם, וגם הוא עבר בדיקות. אחרי כל התהליך המסובך אני הייתי יחד עם עוד אחד ברחם,אך הוא לא שרד.
כעיקרון,אני ילדת מבחנה, שעשו אותה במעבדה.
וכשגיליתי זאת אני נכנסתי לדיכאון וצצו לי מחשבות כמו האם מותר לי לחיות בכלל?
כולם מסביבי נולדו בדרך נורמלית, רק אני לא. ואני יודעת שההורים אוהבים אותי הכי שבעולם מכיוון שאני ביתם היחידה. אבל תכלס, לא הייתי אמורה להיות קיימת,הטבע דחה אותי.
אני כבר לא יודעת מה לעשות...דעתי מוסכת רק בנושא הזה.
בבקשה תעזרו לי להתמודד עם עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות