שלום, אני עלמה ואני בת שש עשרה ממש בקרוב.
כבר כמה וכמה שנים שאני סובלת ממצבים נפשיים לא קלים, וכמה בעיות מאובחנות וביניהן גם דיכאון.
אני בטוחה כמעט לגמרי שאם אני אספר לקבן על הפגישות שלי פעמיים בשבוע עם פסיכולוגית, על זה שניסיתי להתאבד, על זה שעברתי התעללות מינית קלה, על הבולימיה, אני אקבל פטור מצבא, דבר שהפסיכולוגית שלי מסכימה איתו מאוד.
מצד שני, אני לומדת בפנימייה למצטיינים, עושה מיליון יחידות ומוציאה מאיות. מאז שעברתי לפנימייה יש לי חיי חברה מצוינים ואני ממש מתחילה להיות נורמלית עד כמה שאפשר (כדורים אני לא לוקחת משום שאני לא רוצה שההורים שלי ידעו שאני סובלת מדיכאון ושניסיתי להתאבד, ויוציאו אותי מהפינימייה.)
אני יודעת שאם אני אתגייס זה ישפיע עליי לרעה מאוד. הפנימייה שאני לומדת בה היא ההפך הגמור מהצבא. האנשים, ההתיחסות והגישה. אני מפחדת להתדרדר בצבא אחרי כל השינוי שכבר עברתי.
אם אני לא אתגייס כמו שלדעתי צריך לקרות, אנשים ישפטו אותי על זה? כי אם ישאלו אותי למה לא התגייסתי זה לא שאני אספר.
אני ממש מפחדת מהתגובות, ומצד שני, מצבא עוד יותר.
מה דעתכם אני צריכה לעשות? להתגייס? לא להתגייס?
תודה רבה וסופש נעים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025