כשהייתי ילדה קטנה כל פעם שבכיתי סבא שלי היה אומר לי-" את תעשי את הבלתי אפשרי, יום אחד זה מה שיקרה ואת תראי לכולם מה את שווה", אחרי שהוא היה אומר לי את זה הייתי מפסיקה לבכות כי ידעתי שהוא מאמין בי (הוא היה היחידי), בזכותו יכולתי לסבול את כל שאר האנשים במשפחה שלי.
לפני כמה שנים סבא שלי מת, החבר הכי טוב שלי מת, האדם היחידי שהיה גאה בי הלך לעולמו; כבר היה לי קשה לסבול את כל האנשים במשפחה שלי והרגשתי ניכור שהיה חזק מתמיד, היחידי שהרגיש כמו משפחה אמתית בשבילי זה המדריך שלי, הוא כל מה שנשאר לי, הוא וקבוצת האימון שלי הם הדבר הכי יקר שיש לי.
ההורים שלי בעבודה וכשהם חוזרים הם עייפים\ עצבניים וכשהם חוזרים הם יצחקו אם אני אספר להם על הדברים שמציקים לי (כבר ניסיתי הרבה פעמים וזה מה שקרה), האחים שלי ימצאו איך לצחוק עליי על כל פעם שאני אדבר אתם או שהם יתחילו להרביץ לי כי היה להם יום קשה ויועצת בית הספר לא יודעת לעשות כמו שצריך את העבודה שלה.
בצורה כזו או אחרת המדריך שלי מזכיר לי את סבא שלי, אבל אני מקווה שהוא גם גאה כי כמו סבא שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025