היי...אז ככה אני אתחיל בזה שחונכתי תמיד להיות בן אדם טוב...ובאמת הייתי עד כיתה ו'...ואז עלינו לכיתה ז' והחברות שלי השתנו ורצו להיות חלק מה"מקובלות", אז הן התנהגו די מגעיל וגרמו לי להתנהג כמוהן...(לא בריונות אבל פינוק, לחשוב שמגיע להן הכל, לריב בכוונה עם כולם כדי לצאת "חזקות"). אז הושפעתי מהן והייתי טיפשה, הן היו אומרות לי מה לעשות ואני הייתי הסמרטוט שלהן שהתנהג כמוהן - גם אם זה פגע באנשים למרות שבחיים לא התכוונתי או רציתי. הייתי מזלזלת בלימודים בהשפעתן ולא עושה שיעורים בכל המקצועות שאני בדרך כלל אוהבת שיעורים. ואז בכיתה ח' הכרתי חברה חדשה שגרמה לי לפתוח את העיניים ולחזור להיות מי שהייתי ולא סמרטוט מגעיל...עכשיו אני כל הזמן בוכה ומתחרטת! אני מרגישה שנהרסו לי החיים ואני מקנאה בכל מי שלא היה רע אף פעם... אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי ממשיכה הלאה אחרי שהייתי ככה..וכבר ביקשתי סליחה מחלק מהילדים שיכול להיות שנפגעו כי אני לא יודעת בוודאות, אבל זה מעצבן אותי ברמות ואני פשוט מאוכזבת מעצמי! אני מרגישה כאילו אני כישלון להורים שלי שאחרי שחונכתי להתנהג ככה הלכתי אחרי החברות שלי - אבל הן היו החברות היחידות אז לא הייתה לי ברירה... אבל במחשבה שנייה הייתי מעדיפה להיות בלי חברות מאשר עם חברות כאלו. אני חייבת עזרה אני מוצאת את עצמי בוכה כל יום על מי שהייתי בגללן!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות