אני גרושה 4 וחצי שנים, לא יצאתי עם אף גבר במהלך השנים האלו. לא יצאתי לאף מקום חוץ מאירועים משפחתיים שהם חובה... או יציאות עם אחותי וחברות. לאחרונה היכרתי מישהו מקסים מפרגן ואוהב... מה שלא היה לי בחיים... אני הפכתי מאדם עצוב וטרוד.. לאדם הכי מאושר... וכל הסביבה אם בעבודה ואם במשפחה מפרגנים לקשר הזה..כי הוא רציני... אבל!! הבת שלי הגדולה שהיא בת 21... הפסיקה לדבר איתי..היא מסתובבת כעוסה ופגועה...כמה פעמים נכנסתי ודיברתי איתה והיסברתי לה שאני מתחילה בזוגיות שעושה לי טוב, היא לא הייתה מגיבה רק שומעת.. ואז קיבלתי ממנה סמס בו היא אומרת לי דברים קשים.ושקשה לה עם זה שאני רוצה להתחיל פרק ב בחיים. וגם אם כן..היא צריכה זמן לעכל.. אציין שילדיי דתיים, גם אני הייתי לפני שנים, וגם עם זה קשה לה.. איך אני אמורה להיתמודד עם הקושי שלה?? אני מסמסת לה.. ומנסה לדובב אותה... משפחתי הקרובה גם מנסים להסביר לה.. היא שאלה את בני עליו.. ובני פירגן לבחור.. אך בכל זאת..היא בשלה.מה לעשות? כואב לי המצב הזה.. שמחברות קרובות.. הפכנו למרוחקות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות