אני יודע שלרוב זה הפוך,ובנות (לא כולכן, תרגעו) מתחתנות עם גבר בגלל הכסף או המעמד.
אני בן 24, סטוציונר מאז שאני זוכר את עצמי. לעולם לא היה לי קשר רציני, לעולם לא רציתי קשר רציני. הקטע שאני לא צריך לשקר או להתחזות.אני דואג להבהיר לכל אחת שאני מכיר אותה מי אני ומה אני רוצה.כל כך הרבה בנות חשבו שהנה הן אלו שישנו אותי,הן אלו שיצליחו לעשות את מה שאחרות לא הצליחו, ושום דבר לא עזר. זה נגמר בלילה חד פעמי או במקרה הטוב בסקס קבוע,אם הסקס היה ממש מוצלח .
אני לא מסוגל להתחייב, אף פעם מישהי לא נשארה אצלי לישון, אני לא מסוגל לישון עם אף אחת,אני רוצה את המיטה לעצמי, רוצה לקום בבוקר לבד. זוגיות מגעילה אותי, הדביקות , הרומנטיקה, אחד בתוך התחת של השנייה, הגבר מאבד זהות, אני רואה את חברים שלי רוכבים להם על סוסים עם בנות הזוג,מבקרים במכוני ספא ומסזים או קונים מתנות עם שוקולדים לבבות בלונים וכל השיט הזה.זה כל כך לא אני.אני לא מסוגל להיות עם מישהי אחת,נמאס לי מאוד מהר .
אני יכול להתלהב ממישהי, לשכב איתה ואחכ לא לדבר איתה יותר לעולם.
עכשיו נגיע לשאלה, הכרתי מישהי מאוד מאוד מאוד מאודדדדדדד עשירה.
גרה ביישוב מאוד נחשב, וילה ששווה 6-7 מיליון שקל. ההורים שלה עם מרצדסים, פורשה. היא כמובן קיבלה אוטו מהניילונים, קצת פחות מ200 אלף שקלים.יש לה אח ואחות שגם להם כמובן אוטו משלהם.ליום הולדת קיבלה שעון ב65 אלף שקל (!).
לא גדלתי בבית עני,אך גם לא מבוסס . כמו כל משפחה ממוצעת בישראל, מעבירים את החודש ומקווים לא להכנס למינוס.
עכשיו,לגביה, היא בן אדם מדהים. היא טובת לב ואדיבה ,בחורה טובה,מצחיקה , משכילה.ומעבר לכסף המשפחה שלה באמת מקבלת מחבקת ואוהבת.
אבל אני אשקר אם אני אגיד שהכסף זה לא מה שגורם לי לרצות לצאת איתה. הכרנו לראשונה לפני שנתיים, אף פעם לא ידעתי שהיא כזאת עשירה, והיא גם לא היתה בחורה לסטוצים אז לא באמת יצאתי איתה,רק לא מזמן חודש הקשר ביננו.
זה נשמע כל כך רע בטח מהצד, אבל אני באמת לא מאמין באהבה.גם אם היא קיימת, הנישואים, הילדים ובטח שהזמן שוחקים את אהבה ומגיע ההרגל.
וגם אם זה לא קורה אצל כל הזוגות, כולנו יודעים שזה קורה אצל הרוב.הזמן עושה את שלו, המשיכה יורדת, כמות הסקס יורדת, הילדים מגיעים,עבודה ,חשבונות , משכנתא.
יצאנו כמה פעמים אני והיא, והיא מדברת על חתונה.
כל אחת אחרת שהיתה מעלה את הנושא הייתי פותח את הדלת ויוצא מהאוטו גם אם זה היה במהירות של 120 קמש בכביש 6.אני?חתונה?.
אבל חשבתי על זה, רוב החברים שלי מתמסדים לאט לאט, היציאות לא אותן יציאות,אנחנו נפגשים פעם בשבוע במקרה הטוב. לגבי הסטוצים,אף פעם לא נמאס,אבל אפשר להגיד שעשיתי הרבה בחיים,אני לא אסתכל אחורה ואגיד שפספסתי. הייתי עם המון בחורות,ראיתי עולם, ולא בא לי לחיות מהיד לפה. לעבוד עשר שעות ביום ולהתפלל שנצליח לשלם את החשבונות, לקוות להגיע בכלל ל30 אחוז שדרושים לקחת משכנתא, שלא נדבר על ה20 30 שנה שאצטרך לשלם אותה.
לאבא שלה יש הרבה דירות,אני בטוח שכסף זה יהיה הדבר האחרון שאצטרך לדאוג ממנו.
כמובן שאני לא מתכוון להיות מובטל ולחיות על חשבונו, אני לומד לתואר שני,אני חרוץ וכל חיי עבדתי קשה.אבל החיים האלו, של להיות חלק ממשפחה עשירה קורצים לי.
מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות