היי, אז הבעיה שלי היא כזאת.. אני התחלתי לאהוב את מייקל ג'קסון בערך לפני שנתיים, התאהבתי בשירים שלו ובאישיות שלו. לא הבנתי איך לא הכרתי אותו לפני. אבל זה לא מה שמשנה, הבעיה היא שאני מסתירה את זה מחברים שלי ומרוב המשפחה שלי. סיפרתי רק לאמא שלי וכשאמרתי לה התגובה שלה הייתה מעורבת. מצד אחד אני חושבת שהיא התגאתה או שמחה שאני אוהבת מוזיקה איכותית ועמוקה עם מסרים, אבל מצד שני הרגשתי שהיא חושבת שאני טיפה מוזרה. כיאלו שבדור הזה ובגיל שלי אני צריכה להעריץ את נועה קירל או ג'סטין ביבר, כשאני אומרת לה משהו עליו היא מופתעת מכמה אני יודעת עליו וכמה אני אוהבת אותו, ולא הבנתי למה זה (אולי, מהבחינה שלה) לא בסדר. אני פשוט מחביאה את זה ואני מתביישת בעצמי שאני מסתירה את זה בסוד כאלו אני איזה מרגלת חשאית או שרצחתי מישהו, כאלו שזה לא בסדר. אני לא יכולה לשמוע שירים שלו ליד חברים שלי כי אני יודעת שיסתכלו עליי מוזר וחלקם אפילו יצחקו, רובם אני לא חושבת שבכלל מכירים אותו או שיר שלו.. השאלות שלי הם כאלה: אני לא יודעת אם זה באמת מוזר שילדה בגילי אוהבת שירים כאלה? או נדיר? זה באמת מעציב אותי שהמוזיקה הזאת פחות מוערכת או מושמעת אצל הילדים בדור שלי (אני מאוד אוהבת גם ביטלס, עידן רייכל ודברים בסגנון) ומה אני יכולה לעשות? האם בכל זאת לא לשים על מה שהם חושבים ולשמוע מה שאני רוצה? או להסתיר כדי להימנע מפידבקים שליליים או פרצופים עקומים שהם אולי יעשו לי? (משפחה וחברים).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות