מגיל צעיר תמיד רציתי להתחתן, זה היה מה שנקרא "החלום של כל אישה" בשבילי ורק לפני חצי שנה התחילו להיות לי ספקות בנוגע לזה. האם לא מלעיטים אותנו במסר שכל בחורה מתחתנת והשמלה שלה הכי יפה וזה היום שלה? כי כשאני חושבת על זה בתכלס, רוב השמלות למשל שראיתי היו די מכוערות, אני בכלל לא אוהבת את הצבע הזה לשמלה, אני לא חושבת שזה אמור להיות היום המאושר בחיי, למה לי בכלל להירשם כנשואה? מה זה ייתן לי? בשביל מה אני צריכה את האירוע הזה לחגוג את האהבה שלי עם החבר? למה אי אפשר פשוט לאהוב?
אני מרגישה כאילו הרעיון זה התחייבות, אבל מה שווה ההתחייבות אם צריך לעשות אותה כדי שהיא תהיה קיימת ואי אפשר פשוט להחזיק אותה על ידי מילים וצריך מסמך שיעיד על זה? איך זה לא גורם לאהבה להיות יותר שטחית?
אני מסתכלת היום עם בחורות בגילי שרוצות להתחתן והרצון שלהן נשמע לי שטחי מאוד, כאילו הכל מסתכם בחתונה, אבל היא עדיין מוגדרת כיעד, רק להגיע אליה ולכבוש כאילו זה איזה הישג שצריך להשוויץ בו. אני גם חושבת שזה גורם לנשים להיות משוסות אחת בשניה כשכל העניין הופך לתחרות ומי תתחתן ראשונה.
אני יודעת שזה בסדר לא להתחתן, אבל למה אני פתאום קיצונית כזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות