כשהייתי בת 17-18 אני זוכרת שלא משנה לאן הייתי פונה והולכת תמיד היו מתחילים איתי ותמיד היו מחמיאים לי. תמיד.
כל יציאה עם חברות אני הייתי המוקד העיקרי בקטע שעם מי מתחילים..אני לא אומרת את זה בקטע מתנשא אני מספרת עובדות פשוט.
ועכשיו כל פעם שאני יוצאת עם חברה כל הבר אבל כל הבר!!(או כל מקום אחר) יכול להתחיל איתה ולנסות לדבר איתה ואני פשוט כמו אוויר שם. אני כן מדברת וכן צוחקת וכן רוקדת וכל זה כמובן בטאקט ובלי הגזמה ואף אחד לא מדבר ולא מסתכל לכיוון בכלל.
אני מרגישה ממש חרא כל פעם שאני יוצאת. אני מתארגנת ואני עם אנרגיות וחושבת שאני הכי יפה בעולם ואז אני מגיעה ואני כלום ושום דבר.
זה לא בקטע שיטחי אבל זה לא נעים ולא כיף שכל שניה באים ומתחילים עם חברה שלך (שאני כן מפרגנת לה זה לא העניין פה) ואיתך בכלל לא מדברים.
אני יודעת להגיד על עצמי דברים טובים וגם רעים, אני נראת טוב, ובכל זאת לא מבינה.
מה השתנה בי? למה אני נמצאת במקום מסוים ואני אוויר שם?אני רגילה למשהו מסויים ופתאום זה השתנה ככה בלי סיבה (שאני יודעת לפחות)
אני באמת מחפשת תשובות בעצמי כדי להבין מה קרה פה ואני לא מוצאת..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות