כל מי שמכיר אותי יודע שאני ביקורתית מאוד, וכן, גם כלפי גברים.
מבחינתי יש הגדרה מאוד מדוייקת לגבר שאני אמשך אליו.
לא אפרט כאן יותר מידי אבל באופן כללי הוא צריך להיות אשכנזי, בהיר עור, אינטליגנט, טוב לב, לא מקלל ותמיד אדיב.
נשמע מופרך, אני מודעת לזה, אבל אי אפשר להלחם עם עובדות.
עד כאן לא הייתה שום בעיה בזה, יצאתי עם המון גברים כאלה, לפעמים זה הסתדר ולפעמים לא מבחינות אחרות..
אך שבוע שעבר הביא את הבעיה.
יצאתי עם חברות לפאב, התחיל איתי בחור בן 20 עם חזות לא מרשימה במיוחד, אוקיי ניחא, נתתי לו את המספר שלי, קיוותי שלא ישלח לי הודעה אבל הוא שלח.
מפה לשם התחלנו לדבר, הוא אמר שהוא לומד מדעי ההתנהגות שזה כבר הוריד לי ממנו, ולא מספיק אתמול הוא רושם לי "כוסאמק פספסתי את האוטובוס המזדיין".
זוכרים מה אמרתי על גבר שמקלל? זה מאוד מוריד לי.
אבל הדברים החיובים שמצאתי בו זה שהוא באמת אדם נחמד וטוב, וזה באמת חשוב לי.
בקיצור הוא הזמין אותי אתמול לצאת. לא ידעתי מה לענות לו, ואם אני צריכה לתת לו צ'אנס או לחתוך את זה כבר עכשיו.
מפגישה ראשונית לא הרגשתי אליו שום משיכה לא חיצונית/לא מינית לא כלום.
והוא גם לא נכלל בהגדרה שלי.
כמו כן, אני יודעת שאני אוכל להשיג בחור הרבה הרבה יותר טוב ממנו ושאני אמשך אליו כבר מהפעם הראשונה.
אבל מצד שני, הוא כן נחמד ועוזר וגם דיי מצחיק. אבל לצאת איתו לדייט? ואולי לאפשר לו להכנס איתי לזוגיות? אני לא בטוחה בזה בכלל.
מבינים? אם אני אצא איתו, אני כל הזמן אחשוב מה אם הייתי הולכת עם אחר, יותר טוב, הייתי יותר מאושרת.
ולא בא לי להתפשר על משהו כל כך חשוב שנקרא אהבה.
למרות שחברות שלי אומרות שאני נוקשה מידי וצריכה לתת לו צ'אנס ושאולי הוא עוד יפתיע, משהו בי אומר לי שכדאי לסיים עם זה..
מה אני צריכה לעשות לדעתכם? לתת לו בכל זאת צ'אנס או לסיים עם זה יפה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות