היי, אני בת 15 ומתחילת הלימודים אני לא יצאתי הרבה מהבית משתי סיבות פשוטות.
1) די רציתי להשקיע בלימודים ו-2) לא ידעתי עם מי לצאת בידיוק ולאן.
עכשיו אני די גיליתי שאני מתחילה להיכנס ללחץ ולפחד כשאני רוצה להציב לעצמי מטרה כלשהי כמו למשל ללמוד יותר טוב גיטרה וההיסטריה שלי מתחילה לפעול, מתחילה לבכות כשעוד לא ניסיתי בכלל! תמיד יש אצלי תמחשבה הזו שאולי לא אצליח למרות כל הניסיונות וגם אם כן אצליח אני עדיין מפחדת מהמחשבה הזו,
ובנוסף נמאס לי כבר להיות בבית, איבדתי את עצמי בחדר שלי כבר, אני מרגישה שאני מתחילה להיכנס ללחצים, פחדים ודיכאונות בגלל שאני לא יוצאת.
בא לי לצאת לטבע להחזיר את האני, להרגיש שאני מוצאת את עצמי ולהתחיל ללמוד על עצמי מחדש. לגלות מי אני. הבעיה היא שאין לי עם מי לצאת ולאן וגם שאני מפחדת ממה שקורה בחוץ בגלל שאני כבר רגילה יותר מדי לחדר שלי ומתחילה להיכנס לפאניקה.
עכשיו אני מציבה לעצמי מטרה כלשהי. להכין מין מערכת שבועית כזאת וכל שעה לעשות דברים שאני תמיד רציתי לעשות כגון למידת גיטרה או סתם לעשות יוגה כשתמיד רציתי אבל לא היה בי מספיק את הכוח בשביל לקום ובאמת להתחיל לעשות או ללמוד. לא שזה נובע מהעצלנות זה פשוט הפחד לעשות דברים שאני רוצה אבל אולי לא אצליח בהם כשעוד לא התחלתי אפילו לנסות.
והחל ממחר אני מתחילה אותה (היום שבת אז כנראה שזה יועלה בעוד כמה ימים אבל עדיין) ואני בפחד שאולי זה לא יצליח ואולי זה ואולי זה..
עיזרו לי מה לעשות כדי להפסיק להיכנס ללחצים,פחדים ודיכאונות.. אני מפחדת לתת לעצמי חופש עצמי.
אם למישהו זה קרה בעבר שתפו אותי וספרו איך עברתם את כל זה ואיפה אתם היום מחוץ לכל הלחץ,פחד ודיכאון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות