אני והחבר שלי ביחד כבר שנה ו4 חודשים ב29.3
לא בדיוק נחגוג כי הוא בצבא אז אנחנו בדרך כלל ממשיכים בשגרה הזאת..
הוא קרבי בחיל הים, בסיס סגור שנמצא גם מאוד רחוק, לפחות ממני ..
הוא מגיע לשם ברכבת כל בוקר, חוזר סופ"ש ובמקרים נדירים יותר לאפטר.
לא מזמן יצאנו למלון במרכז ת"א סופ"ש שישי, שבת ב18.3 זה יצא, יום לפני היום
הולדת שלי אז בכוונה קבענו. רצינו משהו מיוחד, לשנות קצת אווירה.
יחסית למלון 3 כוכבים היה ברמה גבוה גם מבחינת אוכל, לינה והכל היה כיף
הפתיע אותי בפרחים לחדר ובלון גדול עם כתוביות של מזל טוב
וכמובן מתנות. בקיצור בוא נגיע לבעיה, עבר שבוע שגם אתמול יצאנו סתם לקניון להסתובב אחרי שישנתי אצלו שישי, שבת. נסענו לקראת שעה 19:30 כי אוטובוסים יוצאים מאוחר ואני עדיין לא ניידת, בקרוב.. אמר לי שהוא לא רוצה להגיע הביתה בשעה 23:00 בלילה כי הוא חושב שחבר שלו חוגג יום הולדת ורוצה להצטרף וגם הוא לא טיפוס שאוהב לחזור בשעות מאוחרות כל כך .. גם אני לא אבל בסדר. הגענו בסוף למקס ברנר ישבנו במסעדה, הזמנו והיה נחמד. אני יכולה להעיד באופן כללי שהתנהגות שונה קצת שונה בזמן האחרון, כאילו שם את היציאות שלנו במובן המילה של מובן מאליו והיציאות עם החברים בהתאם. זאת אומרת אני מרגישה שההנאה שלו יותר כיפית כלפיהם מאשר כלפיי. אולי כי הוא לא רואה אותם הרבה אני באמת לא יודעת, בתור אחת שבאמת מכירה אותו יכולה להגיד לכם שזה באמת ככה. דיברתי אייתו על זה והוא אמר שלצאת עם בת זוג זה לא אותו דבר כמו לצאת עם החברים והוא גם נהנה איתי.
אני יכולה להסביר בערך שתבינו, יוצאים למסעדה לא מפתח יותר מידי שיחות
לא נראה שכיף לו כל כך לא יודעת מה עובר לו במחשבות אבל ככה זה נראה לי מבחוץ. יום שאנחנו יוצאים עם החברים לבר פתאום זה צחוקים, מזמינים לשתות יש להם הרבה על מה לדבר ולי זה נראה מוזר. אני יוצאת עם חברות ואת האמת, יותר כיף לי לצאת עם חבר שלי כי אולי אני רגילה אליו ואני מספרת לו הכל, מרגישים פתוחים אחד עם השני בקיצור.
אחרי שחזרנו הביתה אתמול בערב אפשר לומר שהוא היה קצת עצבני, שאלתי אותו מה קרה אמר לי שהוא חזר מאוחר והוא לא ציפה שיגיע בשעה כזאת, תשמעו בתכלס אנחנו חוזרים במקרים מאוחרים גם בימי שישי בערב אחרי סתם בילוי עם חברים, מגיעים ב 2-3 בלילה, אז מה? מה אנחנו זוג זקנים?
אולי אמא שלו העירה לו על השעה, לא יודעת מה קרה שם בדיוק..
הוא לא ילד של אמא, שלא תבינו לא נכון .. הוא הכי עצמאי בעולם ועושה מה שבהחלטות שלו פשוט גם כי בבוקר יש צבא, כל מיני שיקולים שלו.
ואני הרגשתי מהצד לא נעים, כאילו אז מה .. יצאנו, היה כיף מי חושב על השעה עכשיו? מקווה שקצת תבינו את הצד שלי, עוד בתחילת הקשר כשיצאנו הוא היה עדיין בצבא ואני כבר שנה ו4 חודשים סופגת את הזמן הזה. סגירות שבת, הפלגות וכמה
ריבים וכמה עצבים היה במהלך הקשר והכל בגלל זה.
היית לי חברה שסיפרה לי שגם לה היה הרבה ריבים עם הבן זוג שלה שהוא היה בקרבי ואחר כך התחלף לגו'בניק, היום הוא כבר סיים צבא.
שמחתי שאני לא לבד בחלקי אפשר לומר חח ..
באמת שזה קשה, אנשים פה שקוראים או חושבים שזה אובססיבי זה ממש לא.
זה מאוד קשה להתנהל עם בן זוג במהלך הלו"ז שלו בצבא. מאמינה שאחרי הצבא זה יראה אחרת, הוא יוצא חודש לפני השחרור קוראים לזה חפשש, משהו של חיילים אני לא התגייסתי הייתי בשירות לאומי. בערך מסיים עוד חודשיים/שלוש.
כמובן שיש תכנונים לחו"ל לאחר מכן, אנחנו באמצע חיפושים של מדינות ומחירים..
אשמח לקבל עצה לשמוע אם יש פה צדק או לא, או שאני זאת שטועה ..
תודה והמשך שבוע טוב !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות