כבר מלא זמן שאני שומעת הערות ועקיצות פה ושם שכביכול אומרות שאני סנובית... גם בעקיפין וגם בישירות. אבל הקטע הוא שאני ממש לא סנובית! אני מאוד מכבדת את כולם ומאמינה בשוויון ובחיים לא אגרום לצד השני להרגיש לא בנוח! עכשיו, הבעיה היא שיש לי חרדה חברתית די חמורה... לא תמיד הייתי ככה, זה משהו שהתפתח אצלי בעקבות דכאון וניתוק מהעולם החיצוני... עכשיו כל מבוגר או ילד שנתקלים בשיחה איתי מרגישים שאני סנובית וזה פשוט מתסכל.. אפילו אמא שלי שהיא הבן אדם שהכי קרוב אליי רמזה לי כמה וכמה פעמים שאני קצת סנובית, אף אחד לא מבין אותי... קשה לי כבר להתמודד לבד מצד אחד אני תמיד אומרת שאני לא צריכה אף אחד ואני יכולה להסתדר בעצמי אבל מצד שני אני מרגישה שחיים בלי חברים זה לא חיים !!! באף גיל. (או לפחות עד שמקימים משפחה, אבל גם אז זה חשוב...) כל החיים אני אהיה בודדה? מתישהו אני אצליח להתגבר על הפחדים והחרדות שלי וליצור קשרים עם אנשים חדשים? כל כך מדכא ומתסכל אותי לחשוב שכל החיים שלי יעברו בבדידות איומה... מה הטעם? אני אהיה מאלה שיש להם שגרת בית, עבודה, עבודה, בית? ועכשיו זה עוד "נסבל" כי אני גרה עם המשפחה שלי, מה יהיה כשאני אהיה עצמאית?... אני לא יכולה לסבול את זה יותר אף אחד לא מבין אותי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות