חברות שלי התחילו להתעלם ממני ולרכל עליי עם בנות אחרות שאני סנובית ונצלנית רק בגלל שהביטחון שלי עלה השנה. שנים קודמות הייתי ביישנית וזה ביאס אותי כי אני הרגשתי מיותרת בכיתה ושאף אחד לא שם לב עליי, לכן עבדתי בכל החודשיים של החופש הגדול על הביטחון עצמי שלי וזה עובד לי השנה. כתוצאה מהביטחון העצמי שנוצר לי דיברתי עם בנים ונהיה לי ידיד טוב. חברות שלי נורא ביישניות וזה שהביטחון שלי עלה ונהיו לי הרבה חברות בכיתה אחרת הפריע להן. לדעתי הן קינאו והחליטו לקרוא לי סנובית בגלל שיש לי ביטחון. הן אומרות שהשתנתי - אז מה?! אני לא מבינה מה הבעיה שגדל לי הביטחון העצמי וככה יש לי יותר חברים ואני צוחקת עם ילדים בכיתה? זה לא שצחקתי עליהן... פשוט הפכתי להיות בטוחה בעצמי. הקטע שאני הייתי חברה טובה של אותן בנות 3 שנים! וכן אכפת לי מהן למרות שלהן לא אכפת ממני. הן נהנו לראות אותי עצובה בכיתה כאשר הן עשו חי סוג של חרם. השאלה שלי היא האם כדאי לי לדבר איתן בטוב ולחזור להיות חברה שלהן למרות שהפריע להן שיש לי ביטחון עצמי ויותר חברות. הן אפילו אמרו את זה, שאלתי אותן: ״מה הפריע לכן-זה שנהיה לי ביטחון עצמי או זה שיש לי הרבה חברות בכיתה אחרת?״ והן אמרו לי ״גם וגם״. פשוט הייתי בהלם באותה שנייה וחשבתי ״בגלל זה לרכל עליי עם כולן?!״
תודה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות