אחרי תקופה לא מבוטלת של שנים נפרדנו, זהו זה נגמר , רציתי להתחתן איתה להיות איתה לעד אבל פשוט זה היכה בי.
חשבתי שאני גיבור אבל בסוף אני יושב במיטה, הגבר שבגברים ולא מתבייש לאמר את זה ופשוט בוכה כמו תינוק...
אהבתי אותה יותר מכל דבר בעולם , אהבתי את הריח שלה , את המגע שלה ,את החיוך שלה , והכל הלך ... יש כאלו שיומרו שהפסדתי את אהבת חיי ויש כאלו שיגידו שאני חכם ושכדאי שאמשיך לחיות .
אנשים רואים אותי מחייך ,צוחק , נהנה אבל בתוך תוכי אני פשוט מרוסק ומשתדל גם לא לדבר עם אנשים על זה ...
אני רואה אותה פתאום יוצאת ,רוצה גברים חדשים,הילדה התמימה שהייתה שלי כבר לא כזו .
אני מתרסק בתוך עצמי , פשוט אדם שמח ועליז שתופסים ממנו כאדם חזק כאריה , יושב בשעה 4 בלילה במיטה ובוכה ,לא רוצה לאכול ,לשתות ולראות עולם ... המח יודע שהיא לא בשבילי והלב אומר שאני רוצה רק קרבה לאהבה שהייתה לי .
בבקשה תעזרו לי אני ככ מרגיש רע ,רק מי שנפגע מאהבות יכול להבין אותי ...
אני מרוסק עם עצמי ואין לי למי לפנות חוץ מלבורא עולם ואליכם אנשים זרים שלא מכירים אןתי ולא יכירו אותי לעולם אבל עצם זה שיש אנשים שיכולים לעזור במדינה הזו פשוט מנחם .
תודה לכולם מראש מעריך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות