היה לי בן זוג ארבע שנים, ברגע שהוא התגייס הוא התחיל להשתנות ולראות רק את עצמו ולהיכנס להמון לחצים שהובילו בסופו של דבר להחלטה מצדו שהוא רוצה להיפרד ממני, בטענה שהוא לא רוצה אותה חברה כל החיים ושכרגע הוא לא רוצה כלום והוא לא יודע מה זאת אהבה בכלל. היינו ביחד כל כך הרבה זמן, ואני כבר הבנתי שהוא לא מי שחשבתי שהוא ושהוא לא מתאים לי ושאני באמת טובה יותר ממנו. תומכים בי ועוזרים לי מכל כיוון ואני מנסה לנצל את הזמן על מנת לפתח את עצמי ולהפוך את עצמי לטובה יותר.
הפרידה עצמה הייתה מזעזעת, קצרה מאוד, לא הצלחתי להבין מה הוא עושה ולמה, כי מבחינתי זו פשוט תקופה קשה שצריך לעבור. לא חשבתי על פרידה כי רציתי להיות שם בשבילו בתקופה הקשה.
אני מרגישה מאוד דחויה, מאוד חסרת משמעות, קשה לי עם העובדה שקשר כל כך ארוך ומשמעותי נגמר באופן הזה, אני מרגישה שהוא זרק אותי לפח ברגע שנמאס לו.
איך אני יכולה להתמודד עם התחושות האלו? איך אני משכנעת את עצמי שזה לא קשור אלי אלא באמת רק אליו? (זה מה שהוא ניסה להדגיש גם)
הוא אמר כל הזמן שאני הייתי ממש מושלמת והוא פשוט עובר כרגע שינויים והוא הבין שהוא לא ירצה עד הסוף.
אני בעיקר מרגישה חסרת אונים אל מול התחושה הזאת של הדחייה, אני מרגישה לא טובה מספיק ואילו הייתי אולי יותר טובה אולי הוא לא היה מוותר עלי ככה.
אם יש מקרים דומים אשמח לשמוע כדי להאמין עוד קצת שזה יעבור..
תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025