היי ,
אין ממש מה לפרט , גיליתי שמישהי שיחקה בי במשך שנה שלמה ואני מנסה להיאבק ולהתאושש אבל אני פשוט עדיין חוזר לאותו מקום של דיכאון , כעס ותחושת ביטחון עצמי ברצפה .
לא חלילה שזה נובע מזה שלא נהיה ביחד , אלא מתוך תחושת השפלה נוראית שאני מרגיש , אני גם כועס על עצמי כל כך שנתתי לזה לקרות.
היא כיום טוענת שהיא נורא מודאגת לגבי אבל שום דבר במה שהיא אמרה לא עוזר לי להתמודד עם זה , גם לא ההתנצלות הריקנית שלה , ואני מתחרט מכל הלב שאי פעם פגשתי אותה (מצחיק שהיא אומרת שהרווחתי חברה לחיים... כשבשבילי כיום היא הדבר הכי נורא שקרה לי מזה הרבה זמן).
אני ישן על הפנים , אני לא סומך על אף אחד בעולם , רע לי נורא ואני רק רוצה לברוח לחודש - הבעיה שאני אחראי על פרוייקט מאוד גדול מהעבודה אז אני לא יכול לקחת חופשת התאוששות .
ואני יודע שזה סמרטוטי להרגיש ככה אבל אין לי שליטה על זה , במקביל גם יש לי בעיות משפחתיות שהיו בסיס לכאב הנפשי שלי ומה שקרה איתה למעשה נתן את הדחיפה הקטנה הזו שבלעדיה לא הייתי מתרסק .
לא יודע כבר איך להרגיש אחרת , אני מנסה להיות עסוק כל הזמן ופשוט כל הזמן אני מקבל התקפי דיכאון כאלה שמטריפים אותי , אפילו במכון כושר אני מסוגל לחשוב על זה , באמצע ישיבות , פאק אפילו בראיון עבודה זה כירסם לי בראש , כל הזמן אני לועג לעצמי "טמבל איך זה קרה , איך נתת לה לשחק בך , איך לא קלטת ?"
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות