שלום,
אני אמא צעירה בת 30 עם ילד בן שנה. בעלי דתי ואני חילונית. מאז לידת בננו החיים איתו קשים מאוד, מריבות בלתי פוסקות, העלבות מצידו. הוא לא עוזר בעבודות הבית ואם אני מבקשת ממנו לעשות דבר מה- כועס או אומר לי לעשות בעצמי. אני כבר לא מזמינה חברות שלי הביתה כי מתייחס אליהן לא יפה, ההורים שלי לא רוצים לפגוש אותו כי גם אליהם מתייחס בצורה מאוד לא יפה. הוא גם מאוד לא צפוי- יכול לצעוק עלי מאוד ולמחרת לחזור הביתה עם שוולד ולהגיד שהכל בסדר...
אני לא רואה עתיד לחיים איתו אך מפחדת מאוד מהגירושין. אימו היא היא עורכת דין ויש למשפחתו המון כסף. לי לא. אני גם בחורה שקטה ומעולם לא אהבתי לריב, באופיי אני יותר ותרנית... הייתי מוותרת לו על הכל לולא הילד שאני ככ אוהבת. נוסף על כך בגלל שהוא דתי ויש לנו בן אני מפחדת שהוא יקבל את הילד בהסכם הגירושין. האם מישהו מכיר מצב של גירושי דתי וחילונית? למי הולך הילד? האם יש טעם להילחם בכלל או שזה קרב אבוד מראש? איני רואה את עצמי עומדת בבית משפט ומנהלת מאבק גירושין.. זה ככ לא אני...
תודה.. ושנה טובה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות