היי,
מאז שנולדתי אני גרה בישוב קטן, רחוק מהעיר ועם מעט אוטובוסים באזור.
רוב הישוב הם דתיים(נוער בעיקר )
ומעט מאוד הם חילוניים (כולל אני ואין בגיל שלי ).
הדתיים ממש ממש מגובשים, יש להם מועדון משלהם,
כולם מכירים את כולם אותם בתי ספר וכו'...
ולמרות שאני איתם 16 שנים הם לא מכירים אותי כי אני לא יוצאת מהבית.
אני מרגישה שונה ובצדק...
אני היחידה שמסתובבת עם מכנסיים קצרים,
אני היחידה בבית ספר חילוני,
אני ברחוב די רחוק מהם (הם בתים ליד אחד השני) ויש עוד סיבות.
וכל כך כל כך באלי להתחבר אליהם אתם לא מבינים כמה...
עשיתי סיבוב בישוב ביום שישי בערב וראיתי חבורה גדולה של ילדים בגילי צוחקים ביחד והתחלתי לבכות, ממש בכי כי זה ריסק אותי שאני לא איתם ואני תקועה בחדר כל הזמן לבד ומתבזבזים לי החיים .
אני לא יודעת מה לעשות... גם מוזר לי פתאום לצוץ כי כולם מכירים את כולם כבר שנים. בבקשה תעזרו לי, איך לפעול ? איך לדבר איתם ? מתי? תודה ענקית מראש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות