אני בזוגיות כבר שנתיים וחצי, מאז ומתמיד זה התנדנד, חודש מושלם, חודשיים גיהינום, חודשיים טובים, חודש מבאס ...
הבן אדם לא מספק אותי משום בחינה, לא מינית, לא שכלית (הוא לא איש שיחה), לא מבחינת תשומת הלב שאני רגילה אליו מסובבים והקשרים מהעבר ... הוא מכבה אותי, הוא מדכא אותי, כל היום יש לו רק חברים וכדורגל בראש (מדובר בגבר בן 30)
נפגש כל יום עם חברים ויושבים עד 3-4 לפנות בוקר ואיתי נפגש פעמיים שלוש בשבוע ודואג להזכיר לי כשאני מעירה לו על העניין שאנחנו לא נפגשים ש"מה את רוצה ראיתי אותך אתמול ואני רואה אותך מחר מה הבעיה?"
וגם כשאנחנו נפגשים לרוב החברים שלו נכללים בפגישה ואז הוא יושב רק איתם .
אנחנו שוכבים פעם בשבוע במקרה הטוב כי הוא תמיד עייף ו/או חולה ומבחינתי כשאני מעירה חו על זה אני נימפומנית .
אני יודעת מה אני שווה ואיך אני נראת בפנים ומבחוץ, ביום יום מתחילים איתי אין סוף וללא שום קשר אני מוקפת בחברים כי אני אדם אנרגטי וחברותי...אבל כשאני איתו אני מרגישה כמו סתם אדם לא חשוב בעולם.
אני יודעת שהוא לא הגבר שלי כי אני לא אמורה יום לאהוב אותו ויום לשנוא אותו .
אני יודעת שזה לא זה .
אבל אני לא מצליחה לשחרר...
אני לא מצליחה לסיים את זה .
איך לעזאזל אני עושה את זה בצורה יפה ומשחררת את עצמי מהקשר העלוב הזה?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות