אמא שלי השתגעה,
בין לילה,
פעם היא הייתה שמחה, העירה אותי בבוקר עם השיר: "מוכרחים להיות שמח", תמיד אמרה לי להסתכל על החצי כוס המלאה, תמיד מאושרת, חייכנית, מחבקת, אוהבתת!!
וזה נעלם, היא עובדת ב-2 עבודות והכפילה את השעות (הרבה אחים) וזה רק מכעיס אותה יותר, פעם סבתא שלי כל הזמן סיפרה לי שהיא כל יום מתקשרת ומספרת כמה שאני מוצלחת, במחזות תמיד מקבלת את התפקיד הראשי, תמיד מקבלת את הציון הכי גבוה בשכבה, חברמנית מוקפת חברות. זה לא השתנה, אני עדיין כזאת, אז למה היא אומרת לי שהיא שונאת אותי? למה היא מסתכלת עליי בעיניים מאוכזבות? למה שאני אומרת שלא טוב לי עם האווירה בבית, היא פותחת את הדלת ואומרת לי לצאת מהבית? למה שהיא רבה עם האחים שלי הנשואים היא מוציאה את זה עליי? זה משפיע עליי, אמא לא צריכה להשפיל את הבת שלה מול החברות ובכללי, היא צריכה לחבק ,היא לא צריכה לקרוא לי צומי ולא להגיד שהיא שונאת אותי, זה לא אמור לעמוד לה בלשון, אני מדברת איתה על זה, אבל קשה לי להשלים עם המצב החדש, כי אני יודעת שזה לא ישתנה...
אני כל הזמן אומרת לעצמי: תעריכי,תעריכי, אבל קשה לראות את אמא בוכה כל הזמן, אמא אמורה להיות מישהי שלומדים ממנה, מה אני אמורה ללמוד?! לריב עם כולם? לעבוד עם יד חזקה ולא לתת את החיבוק? לעשות הפליות בין האחים?! לגרום לבת שלי לחישוב שהיא לא סומכת עליי?! מה אני צריכה ללמוד ממנה ?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025