כבר כתבתי עליו פה בעבר והנה זה בא שוב חחח
יש לי חבר שכבר 15 שנה ובערך 8 מערכות יחסים של שנה בממוצע נעלם כל פעם מחדש. זה תלוי בבת זוג, אם היא מסתדרת איתנו אז הוא ישב איתנו אבל עם הראש תקוע לה בתחת ובדרך כלל זה היה ככה אבל הפעם הוא ממש הגזים:
מצא מישהי ונעלם לגמרי אחרי חודש, כנראה בגלל שהיא לא התחברה לחלק מהחבר'ה.
3 חודשים לא דיברנו ואז הוא מציע לה נישואים (בפעם השלישית בחייו כבר) ויוצר קשר (כנראה שנזכר בחברים כשה לא היה עם מי לחלוק את השמחה) ומשחק אותה כאילו שהוא לא מבין למה הקשר נותק, שיחה קצרה הרבה תירוצים ובלבולי שכל וסגרנו בזה שכביכול אנחנו בסדר אבל שלא יצפה שנהיה חברים קרובים כי נמאס ממנו כבר.
ואז הוא מזמין אותי ליום הולדת שלו...
אז הנה הבעיה: לא בא לי ללכת!! לא מרגיש שאני רוצה לחלוק כבוד לבן אדם כזה
לא מרגיש שיש לי כבוד לזכר הזה כגבר
לא מרגיש שהוא גבר בכלל
לא מרגיש שהוא חבר טוב ואם בכלל
הרושם שלי עליו ממש השתנה עם השנים והוא ממש גרוע כרגע, אני ירגיש צבוע אם אני יבוא ליום הולדת שלו למרות השיחה בינינו.
העניין הוא שהוא כמו מין אח כי 15 שנה זה ממש הרבה זמן אנחנו גדלנו ביחד ועברנו הרבה ביחד, זה בכלל לא קל להתנתק מבן אדם שעברת איתו כל כך הרבה ולא משנה מה הוא עשה.
זה כמו האחים האלה במשפחה שאתה לא חבר שלהם אבל הם בכל מקרה אחים ומשפחה לא בוחרים.
אבל די אני כבר מרגיש שאני משפיל את עצמי בזה שאני נותן לו להתייחס אלי ככה.
נעלם ואז בא כשה רווק חבר הכי טוב וכשה תפוס הוא מסוגל לתקוע סכין בגב אם החברה שלו תתפוס עלי סיבוב.
הוא גבר סמרטוט לא יודע איך בחורות מוכנות לצאת עם אחד כזה ואני רואה מקרים כאלה כל הזמן? איך?? מה נסגר איתכן??
מה יש לכם להמליץ לי? והאם כדאי פשוט להגיד לו שאני לא בא ליום הולדת הזה שלו כי אני וואלה אין לי רצון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות