מה אני עושה שגורם לאנשים לא להתקרב אליי ולהכיר אותי באמת וסתם לשפוט מבלי להכיר אותי?

מגיל קטן, לא הייתי מקובלת. תמיד הקניטו אותי וצחקו עליי, החרימו אותי, רשמו עליי דברים וכדומה.
אני לא מבינה למה זה. קשה לי שאף אחד לא לוקח אותי ברצינות, וכל הזמן יורדים עליי. החברים שיש לי הם לא באמת חברים אמיתיים. אני לא נחשבת בעבורם משהו. לא אכפת להם ממני. כל מה שאני אומרת או עושה מסתיים בסוף עם זה שהם גורמים לי להרגיש רע.
יש ילדה אחת שאני איתה ביחד בשיכבה מהיסודי. היא לא סובלת אותי. כל הזמן מסתכלת עליי במבטים מפחידים וגורמת לסביבה לשנות את יחסם כלפיי מבלי שהם אפילו מכירים אותי. שנה הבאה אנחנו נהיה באותה כיתה ואין לי מושג מה יקרה. אני לא מבינה את זה. אנחנו כבר עוד מעט בנות חמש עשרה שש עשרה. למה להתנהג ככה, אנחנו לא ילדים קטנים. זה לא אמור להיות ככה. אנשים אמורים להבין שזה לא משנה איך בנאדם נראה אלא מי שהוא באמת, ושאי אפשר לשפוט אותו מבלי להכיר אותו. קשה לי כשאין לי חברים שתומכים בי. שאין לי מישהו שאני יכולה לספר לו מה עובר עליי מבלי שיישפטו אותי, ימחקו עליי או כדומה. אפילו הקשר עם הבני דודים שלי לא ככ חזק עכשיו. מאז שהייתי ילדה קטנה דוד שלי ואשתו לא חיבבו אותי. המשפחה שלי לאעשירה, אני לא מרוקאית או דתייה,אני לא פופולארית, חשובה לי המשפחה והלימודים, ואם יש מישהו שחשוב לי,אני אעשה כל מה שאוכל בכדי לעזור לו אם הוא יצטרך עזרה. הם ירדו עליי הרבה וצוחקים עליי בגלל המוצא שלי והדברים שחשוביםעבורי. הם הביעו אותי מול כל המשפחה המורחבת המורחבת שלנו וחברים של כל מיני אנשים מהמשפחה. לא באמת אכפת להם ממני. הם מתעלמים ממני אם אני מנסה לשאול משהו או אם אני מדברת הם ישר שוללים את זה ולא נותנים לי לסיים את הדברים שלי. הם כל הזמן משוויצים בפני כמה הילדים שלהם פופולאריים וחכמים וכמה אני לא. אני מתאמצת מאוד לעשות מה שאני יכולה כדי להצליח ולנסות שמישהו ישים לבו או יתייחס, ואולי יאמר מילה טובה או שתיים. טוב לפעמים שמישהו מחמיא על כל המאמץ שבנאדם עושה. שמישהו שם לב, שאכפת לו. ואין לי את זה. בני דודים שלי לא אכפת להם ממני עכשיו. לא משנה כמה אני מנסה לסדר את היחסים בינינו. ההורים שלהם הפנו אותם כנגדי. וזה קשה לי, כי אני אוהבת אותם מאוד וכיף לי לדבר איתם. הייתי יכולה לדבר איתם על כמה שקשה לי בביהס, על הרגשות שלי, על הדברים שאני אוהבת. הייה לי מישהו בגילי שבאמת הקשיב לי. שבאמת היה לו אכפת. ועכשיו אין לי אפילו את בני דודים שלי עכשיו לא אכפת להם, והם כל הזמן מזלזלים בי וגורמים לי להרגיש רע עם עצמי. מה אני עושה? למה אף אחד לא באמת אכפת לו ממני? מה אני עושה שגורם לילדים לא לרצות להתחבר איתי?
סליחה על כל החפירה, אבל אשמח מאוד לעצה או לדעה של מישהו. תודה.