היי , אני בת 19 באזור המרכז .
ישלי שאלה שצפה אצלי מלא זמן כי אני נחשפת אליה המון .
ישלי מלא חברות לחוצות חבר ולחוצות חתונה .
הן מדברות על בנים ואני גם מתעניינת אבל יורדת אוטומטית מעניין של זוגיות .
אני רוצה לדעת למה. אני בת 19 , אני אמורה להתעניין בדייטים ואהבה .
אבל אני , קשה לי להאמין שהאושר יבוא מאדם אחר . כולנו אינטרסנטים , כולנו חושבים מהר מאוד על עצמנו . כל פעם שאני שומעת ריבים - עם ההורים או שאני סתם קמה בדיכאון בבוקר - הדבר הראשון שאני חושבת שכמה יהיה לי רע בזוגיות . וזה מוזר . כי מה לעזעזל מחשבה כזו צפה? למה דווקא מחשבה משונה שכזו? אני רואה זוגות יפים כאלה - כאלה עם פשטות וענווה שנותנים לשני לצמוח ולגדול בהדדיות יפה שכזו . אבל אני אדם שאוהב וצריך חברה אבל אני נחשבת טיפה סגורה .
יש לציין שאני דתיה לאומית , אבל הסביבה הקרובה שלי מסתובבת עם בנים בכל מיני קליקות . אני מאוד מאוזנת וליברלית מבחינה דתית , לא פאנטית או משהו בסגנון , אבל פחות נחשפתי לחברויות עם בנים .
אני מרגישה כ'כ מוזר כי אני כ'כ צעירה אבל אני בהרגשה תמידית של חוסר ביטחון - שלא יהיה לי מישהו . שלא תהיה לי אהבה .
אתם תגידו " כן את מדהימה את מיוחדת - כל גבר היה רוצה מישהי כמוך " אבל אני מרגישה מתה מבפנים , אני מרגישה תקועה ושאין לי שליטה על חיי מהמון סיבות ומורכבויות.
מה עושים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025