פשוט מרגישה באסה עם המצב הזה, אני משתגעת מלהיות בבית!.. יש לי חברה אחת ממש טובה שאנחנו עושות הכל ביחד, כאילו יש עוד כמה אבל אני מרגישה לא נעים להציע להן כאילו אני מציקה כי יש להן חבר והם רוב הזמן איתו ובכללי כל השכבה שלי זה רק בערך 40 בנות, (בצפר דתי)לא הרבה.. וכולם מעפנות.. רוצים לצאת מחוץ לעיר והן עושות סיפור, קיצר יש רק חברה אחת שהיא הכי טובה וזורמת אבל גם היא פחות רוצה לצאת לא יודעת מה יש לה כל היום בבית.. מרגישה באסה ככה שכאילו הקיץ הולך להתבזבז ואני כבר בת 17!! נמאס לשבת בבית ובגג לצאת לאיזה קפה קפה פשוט נמאס מתה כבר לסיים בצפר שאני אכיר אנשים חדשים.. כי אני באמת בנאדם חברותי ואני לא מעליבה אנשים ואני חושבת שדי כיף להיות איתי. אבל למה, למה אני תמיד צריכה להרגיש בדידות ושאין עם מי לצאת? אני רואה את אח שלי כל היום עם חברים כל פעם חבר אחר ואני בגג 2 חברות.
מבאס המצב.. פעם זה היה אחרת, היינו חבורה של איזה 6 בנות ותמיד מחוץ לבית ועכשיו גילינו (אני וחברה שלי) שהן כולן צבועות. מה לעשות, פשוט לחכות שאני אסיים בצפר ולהשלים עם המצב, או בכוח לנסות לצאת עם בנות שאני לא מרגישה שככ בא להן כי הן אף פעם לא מציעות לי לצאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025