יודעת שאני מזיקה לעצמי והמחשבה שאני לא בריאה מטריפה אותי

אני בת 18, שוקלת 55 עם גובה 1.64.
המשקל שלי טוב, אני במשקל תקין. בחודש-חודשיים האחרונים רזיתי 7 קילו
הייתי 62. אני בן אדם עם נטייה מאוד גבוה להשמנה, זה מאושר ע"י רופאה, ירשתי את הגנים האלו מאמא שלי. באותה תקופה הרגשתי שהתחלתי להשמין עד שראיתי על המשקל שעברתי את ה60, גם ראו את זה עליי. לא אהבתי את הגוף שלי בכלל והרגשתי שאני הולכת ונהיית דומה לאמא שלי (היא אישה מלאה).
נתקפתי פחד והתחלתי דיאטות קיצוניות. הורדתי משמעותית את כמות הקלוריות וחישבתי כל דבר שהכנסתי לפה. הירידה הייתה מהירה והתמכרתי לזה, לעוד קילו ועוד קילו. עכשיו הגעתי למצב של השלמה עם הגוף שלי. והבעיה היא, שיש לי תופעות לוואי רבות מהירידה הדרסטית ושינוי התזונה, עצירויות, עייפות כרונית (ישנוניות מטורפת), נשירת שיער חזקה, ועכשיו הגעתי למצב שאני רוצה שזה ייפסק, אני מפחדת לרדת עוד, אבל היותר גדול שלי הוא להשמין. אני אוכלת בסביבות ה-800 קלוריות ליום ולא רואה את עצמי מעיזה להכניס יותר. אני מפחדת להשמין אפילו קילו אחד.
אני מרגישה שאני נכנסתי לאובססיה מסוכנת שיכולה להוביל אותי להקיא עם כל המודעות והשכל שלי, אני מרגישה רגשות אשם שאני מרשה לעצמי, אני מרגישה שאני חייבת לעצור ואני לא יודעת איך. איך לאכול נכון בלי לרדת ובלי להרזות. כולם אומרים לי שרזיתי, זה מרגיש לי נפלא, אני אוהבת להרגיש רזה יותר ממה שהייתי, לא הייתי מסרבת לעוד 2 קילו, אבל אסור לי, אני יודעת שאני מזיקה לעצמי והמחשבה שאני לא בריאה מטריפה אותי. אני מרגישה כאילו יש לי הפרעות אכילה, אולי לא פיזית, אני לא מקיאה, ולא מפסיקה לאכול, אבל נפשית אני מרגישה כל כך חולה...