שלום, פעם ראשונה שלי האמת באתר הזה, ואני כמעט בטוחה שאפילו לא יענו לי פה...
בגיל 12 וחצי הוטרדתי מינית בבית של ילד, קרה הכל רק לא חדירה למזלי. אין יותר מידי מה לפרט, זה קרה.
תקופה בה ההורים שלי היו על סף גרושים, אבא שלי היה מכה אותי וצורח עליי כמה שאני אפסית, ובקיצור מוריד ביטחון. בתקופה ההיא לפחות, זה היה מוריד לי אותו. אני מרגישה שאני למדתי לחיות עם זה, ואני לא רוצה להיות ככה. זה מגיע למצב שאנשים לפעמים מדברים אליי לא בסדר ויש לי 2 מצבים של תגובה: לצאת עלייהם בהגזמה, או לשתוק.
השנה, ילד מהכיתה שלי היה נוגע לי ב... באמצע הכיתה, בסתר. הדבר הזה גרם לי תחושה נוראית, בעקבות מה שעברתי בעבר בעיקר. (בגיל 12 לא סיפרתי במשך שנה וחצי על מה שקרה לי למשפחה או למישהו, ועד היום לא סיפרתי את הסיפור המלא לאף אחד.) אני כבר מרגישה שאני לא יכולה לזהות את עצמי, אני מתייאשת מהחיים ואני מצטערת על כל המרמור אבל למה אנשים צריכים להטריד מינית. ולמה אני כל כך בכיינית? ומה לא בסדר בחיים שלי.
אני מראה מבחוץ שאני מאושרת ושאני חזקה אבל עמוק עמוק בפנים אני שבורה, ההורים שלי שוב על סף גרושים, חותמים על הסכם שלום בית כנראה, ואני מתה שהם יתגרשו כבר. אני פגועה מאבא שלי ולא מוכנה אפילו להסתכל לו בעיניים, הוא חזר לקלל אותי והוא מזלזל בי כאילו שאני לא בן אדם. אני לא יכולה יותר להרגיש ככה. אני רוצה לשנות את זה, הייתה לי תקופה שנה שעברה שהיו לי הפרעות אכילה קשות, הגעתי לפסיכולוגית וסיפרתי לה על ההטרדה שעברתי פעם וכמה שהיא משפיעה לי על החיים. והיא לא עזרה לי אפילו. הייתי אצל פסיכולוגית נוספת וגם היא לא עזרה. קשה לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025